באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

חמש מצלמות שבורות, בבתי הקולנוע ובערוץ 2

בעוד קצת יותר מ-24 שעות ייפתח טקס האוסקר, הטקס החשוב ביותר של תעשיית הקולנוע. בקטגוריית הסרט התיעודי יהיו מועמדים שני סרטים שיוצריהם ישראלים. סרט אחד נוצר רק על ידי ישראלי, וסרט אחד נוצר בשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני. קוראים לו "חמש מצלמות שבורות" ואני מאוד מאוד מקווה שהוא לא יזכה, למרות התמיכה של מייקל מור.

מדובר בסרט מגמתי, כמעט תעמולתי, שקוטע את המציאות בכל פעם שהיא לא מתאימה לנראטיב של היוצר. הוא מחבר בין דברים לא הגיוניים, כמו מצעד של ילדים למען שינה שקטה ושלום לבין חיילים שיוצאים להתקפה על מפגינים. והרי ברור שהחיילים לא יצאו לאיים על ילדים, אלא על מבוגרים שניסו להפר את הכללים, אבל עימאד בורנאט מעדיף לטשטש את זה. אולי הצופים לא ישימו לב.

עוד דוגמה: הוא מראה איך הבן שלו נותן לחייל ענף זית, כאילו מחווה של שלום, ובמקביל מראה איך מתנחלים שורפים עצי זית. אני לא אומרת ששני האירועים לא קרו. אבל כנראה שקרו עוד דברים קודם ואחר כך, אין לנו מושג מה הם. בורנאט והשותף שלו גיא דוידי חסמו כל אפשרות לאנושיות מצד ישראל.

גם כשבורנאט כבר מקבל טיפול בבית החולים תל השומר, כל מה שהוא מסוגל לומר זה: "אם הייתי מפונה לבית חולים פלסטיני כנראה הייתי מת. אבל הטיפול שקיבלתי בישראל הוא טיפה בים לעומת כל מה שקורה. הנה, בזמן שאני קיבלתי טיפול ישראל תקפה בעזה" (ציטוט חופשי של דבריו). כאילו שישראל משועממת ורק מחפשת איפה לירות, ולא חלילה להגן על אזרחיה. ובורנאט עצמו, לא יודע להגיד תודה אמיתית למי שטיפל בו והציל את חייו. ואולי הוא יודע, אבל בחר שלא להראות בסרט, כי גם זה הורס את הנראטיב.

"חמש מצלמות שבורות" מתעד את המאבק של תושבי בילעין נגד הקמת גדר ההפרדה בשטחיהם, ונגד סיפוח השטחים החקלאיים שלהם לטובת בניית התנחלויות. לכאורה מטרה שאפשר להבין אותה – פגעו בהם בלי סיבה, שרירותית. ואני לא יכולה לומר שלא הזלתי דמעה כשאל-פיל נהרג. היתה לי תחושה שהוא אדם טוב עם כוונות טובות, שרוצה לשמח אנשים והיה שמח לראות את השלום מגיע. לבורנאט היו חומרים ליצור סרט מורכב ומעניין, אבל הוא לא היה מעוניין בזה, העדיף להתחנף לתושבי בילעין.

אין אלא לקוות שאם הוא יצור אי פעם עוד סרט, הוא יצליח להתעלות מעל סרט תעמולה. הצעה שלי: שיצפה ב"מלון תשעה כוכבים", שמתעד את חייהם של גברים פלסטינים בגבעות הסובבות את העיר מודיעין, שאותה הם בונים במהלך שעות היום. הרבה יותר חזק, הרבה פחות מניפולטיבי.