באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"המאסטרו בערוץ הצחוק, שבת 22:00, ערוץ ביפ

הריאליטי החדש סביב המלחין המהולל אך המסובב על כל הראש צביקה פיק מתחיל רע. פתיח קיטשי איום בסגנון הכי גרוע שהיה בשנות השבעים - משימה קשה בהתחשב בעובדה שאלה היו שנים טובות -  שיר פתיחה עם לחן לא קליט, וחשש גדול מנפילה. אבל אז מתחילה התוכנית, ותוך דקה ברור: יש לנו כאן בובה (משעווה) של ריאליטי. יותר נמוך מהדוגמניות, יותר ביזארי מפרויקט Y, ואף אחד בארץ לא היה עושה את זה יותר טוב.

בפרק הראשון, שזכה לכותרת הלא מפתיעה "לגור איתו", פיק עובר דירה לאיזו וילה מכוערת מבחוץ וענקית מבפנים. מייד מתחילות ההערות שלו ושל שירה מנור, בת 18 תכף 19, זוגתו בשנה האחרונה. השולחן בסלון נמוך, המיטה בחדר שינה באלכסון. שירה, אהבלה עם תעודות, נשלחת לערוך רשימה של תקלות שיועברו לאבי מעצב הפנים לתיקון. הגברת, שבהמשך מפתחת קאט פייט עם אורית בת ה-24, סוכנת הבית החדשה, נענית למשימה בחדווה. אני, אגב, עם אורית, שלא יהיה ספק. גם צביקה איתה, לפחות בענייני קניות בסופר.

אבל למה להקדים את המאוחר. קודם צריך להכיר את הנהג האישי, גיא בן 21. זה לא שהוא זכה בתפקיד במכרז: פשוט אבא שלו, צביקה (אחר), הוא מנהל ההצגה של פיק והנהג להופעות. אחר כך יש גם את העוזרת האישית גלי (24) שעובדת בעצם ב"פיק מוסיקה", ואימא פאולינה שהיא המנהלת חשבונות של אותה חברה. וכולם, יחד עם עוד 1,500 חמסות, עשרות תמונות ופסנתר אחד שזקוק לכיוון, נכנסים לאותו בית.

אין ספק, ההפקה שפכה פה המון כסף על הגחמות של פיק ומנור, שלא אכפת לי להגיד גם חמש פעמים כמה שהיא סתומה בלחץ. אצלנו היו קוראים לבנות כאלה "גברת מכינרת" ו"פרימדונה", וכשההורים לא שמו לב, "פרחה מהרחוב" ועוד כמה דברים מסוג זה. בכל אופן, היום של פיק עמוס, ומנור איתו בכל מקום - בהקלטות של כוכב נולד לשיר המנג'ס "חלומות מתגשמים" (ולחשוב שבהתחלה היה שיר אחר, ובגלל צביקה הדר הוא התחלף), לאולפן של גיא פינס לטובת אייטם למציאת זמרות ליווי לצביקה לקדם (מה שנותן מושג מתי "המאסטרו" צולמה), וכמובן לאימון אישי בחדר כושר בהילטון.

על הדרך, מגיע סופסוף ההסבר למה פיק בחר במנור לזוגתו: הוא אוהב לצאת למועדונים כל ערב, ובחורות מבוגרות מדי פשוט לא יעמדו באנרגיות שלו. מבוגרות, אגב, זה בנות 24. אז שירה בת 18 ויש לה כוח. אגב, זמרות הליווי שהוא חיפש לקדם היו צריכות להיות בנות 18-24. שיהיה להן כוח. לשיר. ושיהיו נאות.

אבל האקשן האמיתי מגיע ביום למחרת, לקראת חנוכת הבית. שירה ואורית יוצאות לקניות בסופר, שירה מעמיסה שתי עגלות, זונחת אחת באמצע ושולחת את אורית להביא את השנייה, ולשים איפשהו את הראשונה, ובסוף אין לה לא ויזה ולא כסף לשלם, ומצידה שהקופאית תבטל הכל. פריס הילטון לא היתה עושה את זה יותר טוב. בסוף זה מסתדר, פסל השעווה של פיק מגיע היישר ממוזיאון השעווה שנסגר, ובערב מתווספים גם ננסי בנדס, הבת שרונה, והיין שלא ברור מי קנה - אורית או שירה - אבל ברור מי תיקח את הקרדיט בשנייה שיריבתה תקבל מחמאה מצביקה.

משפחת אוסבורן עושה עלייה ומשתפצת בשפתיים, זה מה שיש לנו כאן. אין חיה כזו בישראל, זה הרי לחלוטין מנותק מהמציאות למרות שקוראים לזה תוכנית מציאות, ואף אחד לא יאמין שזה קיים רק בגלל שיש מסביב מצלמות. אבל זה תופס, זה משעשע ויש לזה את כל מה שצריך. והרי כבר ידוע שהפקות שמתחילות בביפ מגיעות בסוף לקשת, לערוץ 2. הפעם, זה יהיה רק אחרי שחיותה דויטש ומנשה סמירה ילכו הביתה.

בקטנה:

"משחק הכדורגל ישראל-אירלנד", שבת 19:50, ערוץ 10

מאיר איינשטיין לרן בן שמעון: אתה יודע מה השחקן הזה הכי אוהב לעשות?

בן שמעון: להבקיע גולים?

איינשטיין: לישון. בכל שעה פנויה. אבל עכשיו הוא עירני לגמרי. לא ישנוני בכלל.

וזה מתמצת את הכל: שחקני ישראל מגיבים לאט מדי, קצת ישנוניים. לאירים זה לא קורה, ולא משנה מה היו התוצאות אם היו עושים להם בדיקת אלכוהול בדם. מזל שבמחצית השנייה הם התעוררו, והצליחו להניב מהלך מבריק שהסתיים בגול של סוואן, וסגר את המשחק בתיקו. ולחשוב שאפילו אימא שלי ראתה את זה.

רייטינג: 35.1%, נס רפואי בערוץ 10, מקום ראשון בדירוג השבועי.

"הבית הלבן", שבת 22:45, ערוץ 2

שני הפרקים האחרונים לעונה עסקו במציאות הישראלית הכל כך מוכרת לנו: עזה, מחסום ארז וכפר דרום. הם היו לא פחות ממעולים, למרות שארז לא נראה כמו ארז, ועזה לא נראתה כמו עזה. לחיילים לא היה מבטא בכלל כשהם דיברו בעברית, גם לא לצלם העיתונות, אבל הם לא שחקנים ישראלים מוכרים. לשגרירה שנראתה לפחות בת 45 קראו גלית (תמצאו לי אחת מעל גיל 40 שקוראים לה ככה), ופעם אחת התבלבלו וקראו לה שירה. חוץ מזה, כאמור, מעולה, עם קליף האנגר מתבקש. גורל העונה הבאה, אם לשפוט על פי ההימורים סביב טלעד, לוט בערפל.

רייטינג: 6.2%, מקום 64 בדירוג השבועי.