באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"גת - הסם התרבותי של תימן", ראשון 20:35, ערוץ 8

גת אמור להיות סם ממריץ. כזה שמעורר את הגוף, מונע צורך בשינה, מדכא תיאבון, וגם עוזר לגברים בכל מיני דרכים. הסרט הבריטי ששודר עליו אתמול, "גת - הסם התרבותי של תימן", לא נהנה מאף אחת מהתכונות הללו. למעשה הוא היה כה משמים, שכמעט נרדמתי במהלכו.

תארו לעצמכם מה היה קורה אילו היו עושים את הסרט הזה בישראל: מצד אחד חיים משה ומרגול, מצד שני חופני כהן וניסים גרמה, ובאמצע שלומי שבת על תקן מסתפח. כל אחד מהם בתורו היה מסביר על הסגולות, מצטט את אביהו מדינה, וכולם ביחד היו מתופפים על פחים תוך כדי לעיסה. חוץ מבתי הבוץ של צנעא זה היה נראה בדיוק כמו חפלה תימנית אמיתית, או לפחות טקס חתונה כמו זה שניסו להראות בסרט.

בין לבין אפשר היה לשלב כמה אמירות ועובדות על גת, כמו אלה שהבליחו בסרט מדי פעם. למשל: בתימן יש רק שליט אחד: הגת. 80% מהתימנים מכורים לטקס הלעיסה. 13 מיליון איש לועסים ב-19 מדינות. ארגון הבריאות העולמי קבע שמדובר בסם מעורר מסוכן. וזה גם גורם לשיניים רקובות.

עוד נתונים: 7 טון גת מוטסים ללונדון כל שבוע. זה להיט חזק במסיבות. אפשר להשיג אותו בעיקר בקמדן טאון (את זה לא אמרו בסרט, אבל הראו את הרחובות בקמדן כרמז). 24 שעות הן אורך חיים אידיאלי של גת, אחר כך הוא מאבד מהשפעתו. זהו היבול הכי רווחי בתימן, פי 5 מקפה. יש נשים עכדמיות שיורדות לזנות כדי לממן את רכישת הגת. ויותר מ-18 מיליון רובים מסתובבים ברחבי תימן, אחוז גבוה יותר מאשר בלוס אנג'לס.

הרבה נתונים, ואפס חשק: לא לנסות גת, ולא להתרחק מגת. "גת - הסם התרבותי של תימן" הוא סרט מבולבל, שמי שערך אותו כנראה עישן בדיוק גראס, ולא קיבל את המתוקים שלו בזמן. מצד שני, אפשר להגיד את זה על עוד כמה סרטים בערוץ 8, הערוץ שקיבל ממני יותר מדי צ'אנסים בחיים, ואכזב יותר מדי פעמים בחזרה.

בקטנה:

עוד לפני הגת צפיתי בפרק השני של "המאסטרו - הסם התרבותי של וונאביז כוכב נולד". הפרק הזה הוקדש, בין היתר, לשיעור ברוסית, ביקור אצל מגדת עתידות והופעה אצל מיכאל זוארץ ביום האחרון של שנת 2004. למרות שפע האטרקציות, לא היה הרבה עניין בפרק, ולו בשל היעדרה של הסתומה בנשים שירה מנור. למרבה השמחה, היא שבה בגדול בפרק השלישי.

עוד לפני המאסטרו צפיתי באחד הפרקים הראשונים של "דילברט - הסם התרבותי של יושבי הקיוביקלס", להלן אני. בפרק הזה בניין החברה שלו נמצא תחת מתקפת רעלים, הבוס מחליט בשיטת עץ או פלי לעבור לוקשיין, ודילברט מתנדב להנדס את הבניין המשולש החדש. למעשה, הוא מוכל לסבול את הדרישות של כולם, ובלבד שבסוף יהיה לו חדר עם דלתות. פייר, הייתי מתחלפת איתו. אבל כמובן שבסוף הבוס האידיוט החליט שכל המעבר יקר מדי, ועוד לפני שדילברט הספיק לרקוד את ריקוד המשרד שלו, כולם חזרו לאופן-ספייס.

עוד לפני דילברט, קראתי באחד מאתרי האינטרנט שהחל מאתמול בערב "פלורנטין - הסם התרבותי של פליטי הניינטיז", עולה בשידור חוזר בערוץ 3. מישהו צריך להגיד לחבר'ה שם בכבלים שזה שערוץ 10 משדר את "שבתות וחגים", לא אומר שצריך לקחת חומרים ישנים טיכו של טלעד ולהריץ אותם. מה זה פה, גמילות חסדים על חשבון הציבור?