באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

הטלוויזיה בישראל, מאלף ועד תו: היבוא מאיטליה, אימת הפוליטיקאים, הצמד האידיוטי, הריאליטי האמיתי, השם החם ביותר על המסך והקלף המנצח

ארז טל. כרגע הוא לא על מסך הטלוויזיה אלא בטורי הרכילות בעקבות החתונה וההיריון, וגם המיזם האחרון שלו "איפה אתה חי?" לא זכה לחיבת המבקרים, אבל האיש עדיין חתום על פורמטים מקוריים והוא זה שפרץ את הדרך בפני יוצרי "ארץ נהדרת" - שגם היא ערך באות א', מבית היוצר של קשת, וסיבה טובה למה הזכיינית לקחה את המכרז.

ביפ. ערוץ הצחוק עלה לאוויר כבר לפני כמה שנים, אבל עד עכשיו קשה להחליט אם לקומדי סנטרל ישראלי יש מקום, או שזו פשוט האכסניה שבה "קשת" בודקת גבולות טלוויזיוניים. ככה זה היה עם "דאבל דייט", ככה זה יהיה כנראה עם "המאסטרו", אבל לא עם "פיני הגדול" וכנראה שגם לא עם "הרצועה" של טל ברמן. בכל מקרה, רק על "מ.ק. 22", שהיתה לביפ מה שהיה "סאות'פארק" לקומדי סנטרל, נשמרת חזק זכות הקיום של הערוץ (מתי עונה שנייה?).

גיא פינס. עכשיו הוא בחופשה (למכורים: חוזר למסך אוטוטו, ב-22 במאי), אבל למעלה מ-1,500 תוכניות רכילות-בידור-אופנה-תרבות מעידות שמדובר באס חזק שכל ערוץ היה שמח להתהדר בו, וכל המגעים שנוהלו בעניין מוכיחים זאת היטב. "ערב טוב" היא מעצמה ששום מערכת יחסי ציבור לא יכולה לדלג עליה, אם זה לא שם זה לא קיים, ו"זה" שווה הרבה נקודות לכבלים במאבק מול הלוויין.

דייט לסטרייט. אי שם בתחילת 2004 עלתה לראשונה על המסך הישראלי תוכנית שהמנחה שלה הוא גיי שלא מסתיר את זה, אלא להפך. לא כבדיחה, לא כדמות בסדרה ולא כחוצן, אלא כמשהו אמיתי לגמרי. ומה זה משנה אם אביעד קיסוס בסוף עשה רק שידוכים לסטרייטים. זה שהוא היה שם, זה הספיק. ואגב, קיסוס, בניגוד לחששותיך, אין מצב שתצטרך לעבור לקמח לבן ולזנוח את השיפון. הבוסים הגדולים יחתימו אותך עוד לפני שטלעד תלך סופית.

החיים הטובים. אחד הערוצים המשפיעים ביותר על מפת השידורים, על אף שלא רבים יודו בכך. תוכניות הבישול, הטיולים והלייף סטייל זכו לשלל גרסאות בערוצים השונים, והחברה המפיקה ענני תקשורת ממשיכה לחזק את מעמדה.

ויוה. אפשר להגיד על יאיר דורי ותרבות הטלנובלות שהוא החדיר לארץ מה שרוצים, אפשר גם לא לצפות בזה בכלל, אבל אי אפשר להכחיש את ההצלחה שחרגה בהרבה מהגבולות הטלוויזיוניים. ממדורים שלמים בעיתונים, ועד לביקורים התכופים של הכוכבים הארגנטינאים. פקונדו ארנה, בי מיי גסט. גוסטבו ברמודס, אולה קה טאל?

זהו זה. הרבה לפני שמישהו חשב שיהיה פעם ערוץ 2 עלתה לאוויר תוכנית האולפן של הטלוויזיה החינוכית, והצחיקה דורות של ילדים והורים בזכות כתיבה שנונה ושחקנים מהשורה הראשונה שמביאים קבלות גם היום, למעלה מעשרים שנה אחרי. אצלנו בכיתה היו משתחררים מוקדם בשביל להספיק לראות את השידור החוזר ביום שישי. אני לא מכירה אף מורה שיסכים לעשות את זה היום.

חדשות. כל מי שמכיר אותי יודע שאין טעם להתקשר בין שמונה לתשע, פשוט כי אני לא אענה לטלפון. רוב האנשים לוקחים את העניין קצת פחות ברצינות, אבל מקפידים להתעדכן בבוקר, בצהרים, אחר הצהרים ובמהדורת הלילה של גיא זהר. אין מנוס מזה: החדשות הן קלף מנצח. לזכותם של אנשי ערוץ 2 ו-10 אפשר לומר שברוב הפעמים הם עושים עבודה מצוינת שלא נופלת מזו של עמיתיהם הבריטים והאמריקנים.

טלעד. זכיינית ערוץ 2 הגרועה מבין שלוש, ועל כן לא ממשיכה לסיבוב הבא. חבל: על אביעד קיסוס, אילנה דיין והסופרנוס. אבל לא נורא: כולם ימצאו בית חדש אצל הזכייניות הממשיכות. וגם ניפטר סופסוף מעול המבחנים (של המדינה) שהפילה עלינו הירושלמית הכבדה.

יוסי מימן. מה קורה כאשר מישהו עם המון כסף וכוונות טובות מחליט לא לקנות קבוצת כדורגל אלא להקים ערוץ חדש מאפס? התוצאות יום יום על המסך שלכם. למרות המיליונים שמימן שפך עליו, כמות ההספדים שקיבל ערוץ 10 עצומה. מצד שני, אומרים שזו סגולה לאריכות ימים.

כוכב נולד. 1,2,3 ואם לא נשים לב, תתפלק פה גם עונה רביעית. הנוסחה המנצחת שהועתקה מחו"ל, ועברה התאמה לשוק מחנה יהודה, כוללת צביקה הדר אחד, מאסטרו אחד, ביץ' אחת, במאי מגמגם אחד והרבה ילדי פריפריות עם קול טוב ולוק משתפר. אולי באמריקן איידול מביאים ביצועים הרבה יותר מרשימים, אבל זה לא בעברית. ושפת אם, כבר הוכח, זה פצצת רייטינג.

לונדון וקירשנבאום. בכל קונסטלציה אחרת הם היו פרסונות פאסה, עם הבלחות בודדות שיתנו תזכורת לכישרון האדיר, אבל בצירוף הנוכחי ובשעת השידור המתאימה מדובר בזיווג משמיים. הידע העצום, חוסר הרצינות והכימיה עם המרואיינים כמו גם עם כתבי הערוץ, מבטיחים מוצר שלדני קושמרו אין שום אפשרות להתחרות באיכות שלו. חוץ מזה נראה אותו ממציא סלוגן כמו "ירון ומוטי, צמד אידיוטי".

מורן אטיאס. זה לא המקרה הראשון שבו מישהי מצליחה קודם מעבר לים, ואז משדרגת את מעמדה בארץ, ראו עדן הראל, אבל לעשות את זה באיטלקית לאיטלקים זה קצת כמו למכור קרח לאסקימוסים. ואטיאס מכרה להם, בגדול. אחר כך היא קצת שיחקה על זה כאן, וקצת גילתה שמה שטוב לאיטלקים לא טוב לישראלים (5% ביום טוב ל"דיל או לא דיל"), אבל את ההכרה והקמפיינים היא קיבלה גם קיבלה.

ניסים משעל. מאז שנגמרו הימים היפים עם טומי לפיד ואמנון דנקנר, שהלכו להתעסק בדברים יותר חשובים (בשבילם), אין לי סבלנות לראות אותו יותר. אבל מה, כותרות פוליטיות אמיתיות מקבלים רק אצלו. ובישראל, פוליטיקה תמיד היתה חזות הג'ובים, כלומר חזות הכול.

סיינפלד. היא לא משלנו, אבל ג'רי יהודי וג'ורג' בא לביקור בישראל. וחוץ מזה אין כמעט כותב טלוויזיה בארץ שלא ניסה לחקות את הכתיבה של הסדרה. ללא הצלחה, כמובן.

עובדה. התוכנית של אילנה דיין היתה תמיד חוד החנית של ערוץ 2 בהיתקלו במלעיזים. כי היא מביאה את הסיפורים מהשטח, אם לא בעצמה, אז בעזרת צוות כתבים מיומן. וכי למרות שהיא אישה והיא לא קוראת לעצמה בולדוזר או בולדוג, היא מפחידה את מושחתי ישראל הרבה יותר מכל הגברים הלוחמים ביחד.

פרויקט Y. רק צופי הלוויין זכו ליהנות מהמוצר הזה, שהוא ריאליטי הארד קור ביי דפינישן וכל מילה אחרת שבה תבחרו לתיאור הז'אנר. "פרויקט Y" הרבה יותר טוב מהמקור "האח הגדול", גם בזכות סטנדרטים של הפקה, וממכר בצורה הנחותה ביותר שיש - בדיוק כפי שצריך להיות.

צביקה. הדר (ע"ע כוכב נולד), פיק (ע"ע ביפ), יחזקאלי (ע"ע יוסי מימן), דויטש (ע"ע קשת/גיא פינס). אין ספק: זה השם הפרטי הכי חם עכשיו, באיזה ערוץ שלא תפתחו. ועם צדי צרפתי הסליחה.

קשת. זכיינית הטלוויזיה הטובה ביותר בארץ, שיודעת לעשות את העבודה. אומנם סבלה מקשקוש מסוים בעונה הנוכחית של "ארץ נהדרת", אבל הראתה לכולם איך עושים ריאליטי אמיתי עם באזז אדיר ב"השגריר". אולי צריך לשלוח את יוסי מימן (ע"ע) וחבריו לקבל אצלם כמה שיעורים.

רשות השידור. היכל התהילה של הטכנאים. עם ועד כמו שלהם, הערוץ הציבורי פשוט נידון לזוועות עולם, גם אם לאף פוליטיקאי לא תהיה גישה ישירה למנכ"ל. זה, כמובן, לא אומר שג'ו בראל לא צריך היה ללכת הביתה.

שישי בגאון. היוצאת מן הכלל של הסעיף הקודם. יהורם גאון היה גיבור תרבות בתקופה של ההורים שלנו, ואחר כך הזמר שהיו מכריחים אותנו לרקוד את השירים שלו בהפסקה פעילה ביסודי, אבל ערוץ 1 החליט שמגיע לו הרבה יותר, ונתן לו תוכנית ביום שישי בערב. גאון עשה את הבלתי ייאמן, הביא את הרייטינג ואפילו החברות שלי יודעות מהן הפינות הקבועות אצלו. ש' פרנס היה מת לזה.

תודה. לכל מי שתרם, לכל מי שהצביע, לכל אלה שעבדו קשה בשביל שהערב הזה יצליח, ולכל מי שצפה בנו. לילה טוב לכם מירושלים/פתח תקווה/שכונת התקווה.

הבלוג יוצא לחופשה ויחזור קצת אחרי "הסופרנוס".