באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מת להיות", שבת 19:00, ערוץ 24

יש משהו קצת עצוב באנשים שרוצים להיות מישהו אחר, במקום להיות הם עצמם. זה נכון גם לגבי חקיינים: אנשים המוכרים בסביבתם כמוכשרים בחיקוי אחרים, מחפים למעשה על האישיות האמיתית שלהם. אולי הם לא אוהבים אותה, אולי לא נוח להם עם משהו בה, אבל מאוד נוח להם להיות - אפילו לכמה רגעים - מישהו אחר. ככה הפוקוס הוא לא על האישיות שלהם, והיא, האישיות, נמצאת במקום מבטחים. לא בטוח שהפרשנות הזו רלבנטית לכל משתתפי "מת להיות", אבל היא בהחלט מעלה איזשהו הרהור עליהם.

התוכנית, בהנחייתו של דידי הררי, מציגה שישה משתתפים שמתים להיות מישהו אחר, ושלושה שופטים שמחווים את דעתם המקצועית -  אתמול אלה היו ניקי גולדשטיין המצטיין, שהתייחס לעבודה ברצינות וגם הצחיק פה ושם, שלומי שבת בהופעת בכורה מתגמלת, ופבלו רוזנברג שכנראה צריך את ההכנסה.

לפניהם עלו ובאו ראשונים הילה שחיקתה מצוין את שרית חדד, וגיא שחיקה בחוסר עניין את יהורם גאון. אחריהם הופיע  אסי כליאור נרקיס ושר גם את החלק של שלומי שבת בשיר "לכל אחד יש", מה שגרר מייד ביצוע נוסף, הפעם עם שלומי שבת האמיתי. זה היה מצוין, וזה גם לקח את הפוקוס מנטעלי שחיקתה את יפה ירקוני, שגם ככה היא קצת פאסה.

את הגימיק השני הביא עידן דהרי עם ביצוע לשיר החתונות של רגב הוד, כאשר תוך כדי הציע נישואים לחברתו, שכמובן אמרה כן מייד בתום השיר. וכך יצא שיחסית לתוכנית איזוטרית בערוץ נישה שנמשכת שעה שלמה, דווקא היה הרבה עניין. יכול להיות שהיא שייכת יותר לערוץ 2 מאשר לערוץ המוזיקה - אין לה שום חיבור ל"מה נשמע", "דרך המוזיקה", או "MyMusic Magazine" - אבל טוב לדעת שגם כאן משקיעים בה כמו שצריך.

הזוכה, אגב, וזה היה ברור מלכתחילה, היה אסי לוי כליאור נרקיס (מקום שני רגב הוד, מקום שלישי שרית חדד). גם שר טוב, גם נראה טוב, גם זורם עם הקצב. מה שבעצם מעלה את השאלה למה הוא כאן, ולא בכוכב נולד.

בקטנה: יכול להיות שהדבר הכי חשוב ששודר בסוף השבוע היה התוכנית האחרונה של "עובדה" עם אילנה דיין (אחרונה במתכונת הזו). אבל אני העדפתי לראות שני פרקים של "אבודים", שהולכת ומשתפרת מרגע לרגע.