
"סוף הדרך", ראשון 20:45, ערוץ 2
בסוף העונה הראשונה של "סוף הדרך" הרהרתי באפשרות לגשת למבחנים של העונה השנייה. הרעיון הזה נפל תוך שתי דקות, משלוש סיבות: אני לא מספיק תחרותית, אני פחדנית, והמוח שלי עובד קצת לאט במשימות שדורשות יצירתיות. חבל יהיה על זה שיצוותו לי כבן זוג.
ובכל זאת, כשהמשתתפים קיבלו אתמול את המשימה עם הכיסא שבו ישב יהודה עמיחי, בבית הקפה בשכונה שהקים יואל סלומון, מייד ידעתי שזו נחלת שבעה. תחושת בטן כזאת, שהתבררה כמוצדקת. שוב פעם הלכה לי ההזדמנות להראות לעולם מה הוא הפסיד כשהחלטתי לא להיות מדריכת טיולים.
העולם כנראה הסתדר בלעדיי. בוודאי אלי אילדיס ושמונת המשתתפים של "סוף הדרך", ששודרה אתמול. איתי ונחום, דנה ולירון, רותי ואמילי, ז'ניה ועובד - כולם התחילו את היום בשמונה וחצי בבוקר וסיימו אותו קרוב לחצות, ואיזה יום שזה היה. התחיל בזבל, עם פחי האשפה שהיו צריכים להחזיר למודיעין, ונגמר בהיכל הספר. אח, הסמליות.
משפט הפתיחה האמיתי סופק לא על ידי אילדיס, אלא על ידי אמילי, שצעקה לדנה בזמן הסנפלינג "נמרח לך האייליינר". אח, אהבת נשים זה משהו. אחר כך הוסיפה כמה איחולי כישלון, וכשרותי הדתייה ביקשה ממנה להפסיק, הבהירה לה את המציאות: "מה את רוצה? אנחנו בגמילות חסדים?". ממש לא גמילות, להפך, תחרות. קשה אפילו.
אבל מה, מי שכזה חזק באיחולים רעים, בעיניי אין לו תקווה. לכן גם אם אמילי ורותי היו טובות בפני עצמן, זה לא עזר להן לגמרי. ז'ניה ועובד הגיעו ראשונים גם למגדל של הסנפלינג, וגם לבית הקפה תמול שלשום בנחלת שבעה. בתחרות הראש בראש הם אומנם הפסידו לבנות, אבל בזכות העידוד המסור של עובד ניצחו בסיבוב השני, ורצו הלאה. או כמו שעובד קרא לזה: ראן, ז'ניה, ראן. והתשובה האולטימטיבית של ז'ניה: "עובד, קודם חושבים אחר כך רצים, מותק". פייר, הגיע להם לנצח. מאוד הגיע להם.
עכשיו נותרנו עם הזוג שהגיע אחרון: נחום ואיתי ירוזלם. בהתחלה לא הסתדרו, אחר כך כן, ומתישהו נחום התוודע לסרטן של איתי. הצופים כבר ידעו איך נגמר: לפני שבועיים בסיני, במוות שקט, בגיל 29. מוזר היה לחשוב על ירוזלם כעל אדם חולה: הוא נראה בריא כמו שור, חזק מאוד. זה מטעה. הוא גם היה אדם מלא חיים שלא הפסיק לצחוק. רבע השעה של הראיון איתו, ששודרה ב-23:15, הציגה אדם מקסים שחווה המון וידע ליהנות מכל מה שיש וגם ממה שאין.
הרבה אנשים התרעמו על הפרומואים של רשת בעניינו של ירוזלם. לטעמי, הם דווקא השיגו את המטרה: המון אנשים ראו את איתי גם בפרק ששודר, וגם בראיון. הרבה אנשים יזכרו אותו. זו היא סוף הדרך שלו בעולם הזה, אבל רק תחילת הדרך בזיכרון ובעולם הבא.
רייטינג: 20%, מקום שני בדירוג היומי