באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"ראסטי ג'יימס", שישי 22:02, הוט סרטים

זו הפעם השלישית שאני רואה את "ראסטי ג'יימס". אני לא זוכרת מתי היתה הפעם הראשונה. נטלי אומרת שזה היה לפני 14 שנה, אם לא 15. הפעם השנייה היתה כנראה זמן קצר אחר כך. הדבר היחיד שאני זוכרת הוא שראינו את הסרט בצמוד ל"נערי הכרך", והושפענו משניהם עמוקות.

עוד לא ידענו אז מי זה פרנסיס פורד קופולה. לא כל כך הבנו למה הסרט כולו בשחור לבן, עד שנחתה בנו ההכרה: "האופנוען" עיוור צבעים, הוא רואה הכל בשחור-לבן. והוא גם קצת חירש לפעמים. לא ברור אם בגלל זה הסאונד לא משהו, אבל אולי זה ההסבר לכל העגמומיות מסביב: ענני עשן לבן שלא ברור מאין הם מגיעים ואיך הם נעלמים, ועוד כמה עדרי עננים לבנים בשמיים, שגם הם מגיעים ונעלמים.

הסרט נפתח עם שלט רחוב שעליו כתוב "האופנוען שולט" (The Motorcycle Reigns), ואחר כך מופיע קיר לבנים ועליו אותה הכתובת. האופנוען הוא מיקי רורק באחד מתפקידיו הטובים, אלה שהוא לנצח יתגאה בהם ברזומה. אבל הגיבור האמיתי, שהוא בעצם האנטי-גיבור, הוא אחיו הצעיר ראסטי ג'יימס בגילומו של מט דילון, שהיה אז בן 19 בלבד. גם ניקולס קייג' (האחיין של קופולה) עשה כאן את צעדיו הראשונים, בתור סמוקי, אחד מחבריו כביכול של ראסטי ג'יימס. אבל החבר האמיתי היה זה שהלך איתו עוד מימי הגן: סטיבן.

ראסטי ג'יימס רוצה להוביל את כולם לימים של פעם, אלא שבהם אחיו ביסס את מעמדו ברחוב. אבל האופנוען מסביר לו ש"אם אתה רוצה להוביל אנשים, כדאי שיהיה לך לאן ללכת". ולראסטי אין ממש לאן. החלום היחיד שלו זה קליפורניה, וגם זה רק כיוון שאחיו היה שם. איך היא, קליפורניה, הוא שואל אותו. "קליפורניה היא כמו ילדה יפה ופראית על הרואין", מגיעה התשובה, ואני בספק אם אין כבר מישהו שהלחין את השורה הזו.

וכך, הסרט ההזוי לגמרי נע בין געגועים לחבורות הרחוב, לקרבות רחוב, לשוטר המעצבן, לפאטי (דיאן ליין) היפה אך הנבגדת, לאב השיכור, ליחסי המשפחה בתוך הדבר העלוב שנקרא בית, לחיפוש אחרי האושר והאהבה שנגמר בדרך כלל קשוח. כי הצבעים החיים היחידים, אדום וכחול, נמצאים על דגי הטרף ואותם צריך לשחרר לאוקיינוס.

אבל איפה כל זה קורה? לא ברור. עיר תעשייתית הסמוכה לנהר שמוביל לאוקיינוס של קליפורניה, זה כל מה שידוע (הסרט עצמו צולם באוקלהומה, בספולפה וטולסה). ובינתיים, הזמן חולף. אין כמעט סצנה בסרט שברקע שלה לא מופיע שעון: עוד דקה ועוד שעה, עוד יום ועוד שבוע, הכל זמני, כמעט מתבקש לומר שהכל צפוי והרשות נתונה.  עד שזה נגמר.

"ראסטי ג'יימס" (במקור: Rumble Fish), ארה"ב 1983. 94 דקות. במאי: פרנסיס פורד קופולה. שחקנים: מט דילון, מיקי רורק, ניקולס קייג', דניס הופר, לורנס פישבורן, דיאן ליין, טום וייטס