באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"לייב 8", שבת מ-16:00, ערוץ 10

בפעם הקודמת שבה התרחש ה"לייב אייד", לפני עשרים שנה, הייתי פספוסה בת תשע. לא ממש הבנתי במה מדובר. במהלך השנים שאחר כך דיברו על זה הרבה, אבל מלבד הערכה עמוקה ויראת כבוד לאלה שממש שמעו את זה בלייב, לא היה לי הרבה מה לעשות.

השנה, לעומת זאת, הפכתי את ערוץ 10 לשומר המסך של הטלוויזיה שלי, ומייד לאחר מכן חתמתי על העצומה שהמארגנים, כלומר בוב גלדוף ובונו, יקחו אל ראשי ה-G8 (גם אתם יכולים לחתום, כאן). המטרה ראויה: למחוק את החובות של אפריקה, ולתת סיכוי לעולם השלישי להתקרב לעולם הראשון.

על הבמה הראשית בלונדון היה כתוב שיתקיימו תשעה קונצרטים, טל ברמן ואביעד קיסוס שהיו באולפן הצהירו על שמונה, ובאתר של הלייב אייט היו רשומים עשרה מוקדים (לונדון, רומא, מוסקבה, טוקיו, פילדלפיה, פריז, אדינבורו, ברלין, ברי, יוהניסבורג). בכל מקרה, כולם הצליחו להסכים שמדובר על 150 אמנים ולהקות. גם המספר הזה לא באמת משנה: מה שחשוב הוא שמדובר בהתגייסות עצומה חוצת יבשות.

"אנחנו לא רוצים את הכסף שלכם, אנחנו רוצים אתכם" היה הסלוגן על הבמה, כשהמצלמות ריחפו מעל ההייד פארק, ופול מקרתני עלה יחד עם U2 לשיר את סרג'נט פפר. אחר כך U2 נשארו לבד כדי לשיר את ביוטיפול דיי, וכדי שבונו יוכל לנאום קצת, ולהביא את המשפט המעולה: אנחנו לא מחפשים צדקה, אנחנו מחפשים צדק.

אחר כך עלו להופיע עוד המון אמנים, שמתוכם אפשר למנות את קולדפליי, כיוון שגווינית' פלטרו היתה בקהל עם הבת אפל המתוקה שחבשה מחממי אזניים ורודים, ואת REM ודידו כיוון אני אוהבת אותם. בסך הכל הועבר השידור ל140 מדינות, ול-5.5 מיליארד צופים, במה שנחשב לשידור הטלוויזיה הגדול ביותר בהיסטוריה.

ההפסקה היחידה בשידור היתה לטובת מהדורת החדשות, ועל זה מגיע שאפו לערוץ 10. לא שישבתי לראות את הכל (בניגוד לדימוי שלי פה, יש לי חיים. מדי פעם), אבל כאמור בתור שומר מסך זה היה מעולה, בוודאי כשמדובר במטרה ראויה וכל זה, בוודאי כשהפינק פלויד מתאחדים. עכשיו השאלה היא כמה זה יעזור. עד ה-6 ביולי אפשר רק לקוות לטוב.

רייטינג: 10% ב"פיק" שהיה ב-23:00. הרייטינג הממוצע בחלק הראשון (16:00-21:00) היה 5.9%. החדשות: 7.5%. החלק השני (21:40-2:00): 6.9%. האיחוד ההיסטורי של הפינק פלויד: 7.8% ב-1:00 בלילה (!).