באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"התחברות", ראשון 21:40, ערוץ 10

כמה זה מוזר לא להיות שם, אלא רק לראות את זה בטלוויזיה. אני, שיש לי מנוי כמעט קבוע בקיסריה במשך קרוב לעשר שנים, פתאום מדלגת בקלילות. יכול להיות שזה עוד יקרה בספטמבר, אבל בינתיים כל מה שיש לי משלמה ארצי בקיץ הזה הוא המפגש הטלוויזיוני בינו לבין שלום חנוך בסרט "התחברות".

אף פעם לא הייתי בהופעה של שלום חנוך, למרות שפעם אחת שמעתי את ההופעה בצמח מבחוץ, כשחברה טובה שלנו התייבשה והיה צריך לחכות איתה באמבולנס עד שההורים שלה הגיעו. יש לו כמה שירים שאני מאוד אוהבת - "ככה וככה", "הולך נגד הרוח" וכמובן "מחכים למשיח" - אבל לא משהו שיוביל אותי להופעה שלמה. ארצי, לעומת זאת, זה סיפור אחר.

פעם איזה בחור שחיבבתי אמר לי שכל הבחורות אוהבות את שלמה ארצי. בהתחלה חשבתי על איזה משפט התנגדות מוחץ, אבל אז נזכרתי בחברות שלי, וויתרתי. חוץ מזה למה להתווכח עם בחור שאת מחבבת. כנראה שגם ארצי וחנוך מבינים שוויכוחים זה לא להיט, כי לאורך כל הסרט יש להם קטנים כאלה ומייד אחר כך הם משלימים.

מצד אחד, הרבה יותר זוגיות מאשר התחברות. מצד שני, כשהבמאי יריב הורוביץ שואל את ארצי אם השניים מבלים ביחד, הוא עונה לו "כן, בטח הולכים לסרטים ולהצגות... מטפסים על הר... צדים דובים באלסקה... לא, ממש לא. החיבור בינינו הוא על הבמה". זה קצת חבל, האמת, אם כי לחשוב אחרת זו היתממות. חוץ מזה מספיק לשמוע אותם שרים ביחד את "לא עוזב את העיר", ולמי אכפת מכל השאר.

כל השאר זה, למשל, שיחות קטנות ביניהם. ארצי מראיין את חנוך, שואל על חברים. אני מעדיף את הספייס של הלבד, אין לי ממש חברים, עונה חנוך. החבר הכי טוב שלי היה מאיר (אריאל, ככל הנראה), היתה לנו מין שפה משלנו. אחר כך ארצי מבקש שחנוך ישאל גם שאלות. אני לא עיתונאי, מודיע לו חנוך, אני לומד אותך, זה מה שאני עושה.

חבל שהורוביץ לא למד קצת את חנוך. את ארצי הוא מכיר שנים ארוכות - יצא עם בתו, ביים לו קליפים, ביים לו את הסרט "ששה". לכן, הרבה יותר קל לו, והוא יודע בדיוק להיכן לכוון. עם חנוך קצת יותר קשה לו, לא ברור עד כמה הוא התאמץ, והאיש נותר פחות מפוענח. התוצאה, כמו בשיר שחותם את הסרט, היא "ככה וככה".

ככה, כי כששני זמרים מהגדולים שידעה מדינת ישראל נפגשים ביחד, זה מרתק. הרפטואר פשוט אדיר. וככה, כי לא למדנו עליהם מספיק, לא קיבלנו את כל הצדדים של המפגש. בעצם, לא קיבלנו כמעט שום דבר באמת מהלב. זה כל הזמן היה הראש שעבד שם, וחבל. לשניים האלה יש כל כך הרבה שירים מרגשים, ובסרט כולו לא היתה אפילו דקה מרגשת אחת. הם אולי התחברו מקצועית, אבל לצופה לא היה אפילו את זה. הוא לא התחבר אליהם כמעט בכלל.

רייטינג: 4.5%, מקום 21 בדירוג היומי