באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"בטיפול", ראשון 22:15, ערוץ 3 בכבלים

לא הייתי אף פעם אצל פסיכולוג, אבל בתיכון תכננתי להיות פסיכולוגית. למדתי במגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה, למדתי קצת תיאוריות, הכרתי את מבחני רורשך שהם הדבר הראשון שקפץ לי לראש כשראיתי את הפתיח של "בטיפול" אתמול בערב, וגם עשיתי עבודת גמר שקשורה איכשהו לפסיכולוגיה של השירות בגלי צה"ל (היה קשה, תודה ששאלתם, בעיקר בגלל שאף אחד לא עשה את העבודה הזו קודם ולא היה לי ממי להעתיק. בסוף יצא ציון טוב).

פסיכולוגית, כפי שכבר הבנתם, לא יצאתי, למרות שלפעמים אני מרגישה כמו הכותל המערבי ובכלל לא ברור לי למה כולם מספרים לי הכל. אולי בגלל שאני יודעת להקשיב בלי לשפוט ובלי להציק, רק שואלת שאלות מכוונות. בכל אופן, הפסיכולוג של "בטיפול", ראובן, בגילומו של אסי דיין, מאוד מצא חן בעיניי. אין לי מושג איך קוראים לשיטת הטיפול שלו (אם היה לי אז שכחתי, עבר המון זמן מהתיכון), אבל היא לא מפחדת להתערב ואין בה יותר מדי שתיקות.

אתמול התרחש המפגש של ראובן עם נעמה, בגילומה של איילת זורר, שהפגינה משחק משובח, לא פחות. אין ספק שהטקסט שנכתב לה היה מצוין, אבל מגיע שאפו גם על הביצוע. יום ראשון, תשע בבוקר, ובשמלה שמתאימה יותר לפרחה מהרחוב מאשר לרופאה, היא מתחילה את המונולוג. לאט לאט מתגלים הפרטים. זו בכלל לא שמלה שלה. היא רבה עם החבר אברי, הלכה לפאב עם חברה, שתתה המון והכל התחיל להסתבך.

אלמלא הקומוניקט, אי אפשר היה לדעת שהיא רופאה. בסך הכל היא מזכירה פעם אחת שהיא קיבלה משמרות כפולות כל השבוע (לפי הלבוש היא יכולה להיות גם מלצרית), ופעם שנייה, ממש בסוף, היא שואלת: איך אני אחזור הביתה, לבית חולים, כן אברי, לא אברי. את העמימות הזו דווקא אהבתי.

אבל אז, בלי שום הקדמות או הכנות נפשיות אצל הצופים, שלא הספיקו להתרגל אליה או לראובן, נעמה מודיעה שהיא מאוהבת בו. האם זה בגלל שהיה צריך לחסוך בהפקה, ולא היה זמן לגרור את זה לפרק העשרים נניח? אין לדעת. בכל אופן, החלק הזה לא היה אמין, ובטח שלא הזיז אפילו נים אחד בלב - מה שלא היה אפשרי בפרק 20, שם כבר היו מתאהבים בה כולם.

"בטיפול" היא סדרת דרמה יומית, שבה ראובן פוגש כל יום מטופל אחר, וביום חמישי פוגש את הפסיכולוגית שלו (גילה אלמגור). על פי אותו קומוניקט, מדובר בפסיכולוג מצליח אך לא כל-כך מוצלח: נישואיו נקלעים למשבר, הילדים שלו עושים לו צרות, וגם הפציינטים לא איי-איי-איי. מלבד נעמה מבקרים אצלו גם נערה מתבגרת (מאיה מרון) עם עבר של תאונות מעוררות חשד, טייס קרב (ליאור אשכנזי) שעבר משבר בעקבות פעולה צבאית שבה השתתף; וזוג נשוי (רמי הויברגר ועלמה זק) שהקנאה מאיימת להרוס את נישואיו.

אם הבנתי נכון את הקונספט, אחרי שבוע צפייה, כל אחד יכול לבחור את המטופלים החביבים עליו, ולפיהם להחליט באלו ימים מתחשק לו לצפות בסדרה. לחלופין, אם מפסידים פרק, זה לא כל כך נורא, כי לא מדובר בהפסד משמעותי מבחינת העלילה. על כל פנים, מדובר בסדרה בת 50 פרקים, המתפרשים על פני עשרה שבועות. היוצר הראשי הוא חגי לוי (שגם מביים), ובחבורת התסריטאים אפשר למצוא את אורי סיוון (שגם עורך), ניר ברגמן (שגם מביים), אסף ציפור, ארי פולמן ועוזי וייל. לכאורה, הצוות הישראלי המושלם. אולי עוד אפשר היה לקרוא לאתגר קרת לתרום שורה, אבל חוץ מזה, כלום.

קצת קשה לקבוע על סמך פרק אחד אם גם הסדרה תהיה מושלמת, אבל עד סוף השבוע כבר אפשר יהיה לקבל כיוון. בינתיים, עושה רושם שהכבלים שיחקו אותה שוב.