באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מי שחלם" שבת 22:30, ערוץ 2

חודשיים לפני שהיא מחזירה את המפתחות החליטה זכיינית ערוץ 2 טלעד לעשות מערוף לשני תיאטראות גדולים בישראל. במוצאי שבת, קצת אחרי הגאווה הלאומית בעקבות התיקו של ישראל-שוויץ, היא נתנה זמן פרסום חינם של למעלה ושעה וחצי ל"הבימה" ול"קאמרי". התרבותיניקים מירושלים חשבו שכדאי לסדר לחוליגנים מהכדורגל כמה דקות איכות, שילמדו לאן יותר כדאי לנתב את האנרגיות. בהבימה הרוויחו מזה יותר: גם שיבוץ בזמן סביר, וגם שעה שלמה לטובת המחזמר החדש שלהם "מי שחלם", בכיכובם של עודד תאומי, גילה אלמגור והראל סקעת (כבוד, כבוד וקהל).

האמת, אני לא סובלת מחזות זמר. פשוט לא עושה לי את זה. גם שעה שלמה של ליקוקים עצמיים בתוך הקאסט לא תגרום לי להוציא מאה וכמה שקלים שזה עולה, ולבוא לצפות בסקעת מבצע - בכשרון רב, יש לומר - את באב אל וואד. לכל היותר זה גורם לי להתהלך בבית ולשיר את השיר בעצמי (מזל שהמזגן פועל והחלונות סגורים).

מה שבכל זאת הצלחתי לדלות מ"מי שחלם", הסרט על המחזמר על חייו של יצחק רבין, זה את עודד לאופלד שמשחק את רבין הצעיר בזמן שהוא לא משחק ב"פיק אפ", את אסף אשתר בשלל דמויות בזמן שהוא לא נדחף ב"כוכב נולד", ואת יעל דואני בתפקיד אנה הגרמנייה שבאה לארץ להתנדב במסגרת ארגון "כפרה", שבדיוק השבוע אפשר היה לקרוא על כמה ממתנדביו בארץ במדור "מצב משפחתי" המעולה של הארץ - ולהתרשם הרבה יותר.

אז כן, מופיעה שם גם חני נחמיאס, שמבצעת ברגש את "אין לי ארץ אחרת" (שוב, מזל שהמזגן פעל וכו'), כשמאחוריה מופיעות תמונות מהעצרת ההיא ב-1995. ורואים שהיא באמת התרגשה בחזרות. וגם התרגשה לפגוש את דליה רבין. ואחר-כך בסוף, מאחורי הקלעים, גם את יובל ורחל רבין. גם אני התרגשתי כשראיתי אותם שם, בכל זאת, האמנתי ואני עדיין מאמינה בדרכו של רבין. אני קצת פחות מאמינה במחזות זמר, זה כבר הבנתם, וקצת פחות בצורך בהם בהתייחס לרצח ראש ממשלה, אבל אם דליה אומרת למצלמה שזה תורם להנצחה, מי אני שאתווכח.

הנימוקים של האחרים פחות מעניינים, בעיקר מפני שמאחורי המילים היפות מסתתרים אינטרסים יפים קצת פחות. כשאחד מהיוצרים קובע ש"להגיד שעברו רק עשר שנים, זו הדחקה", או כשיענק'לה אגמון, היועץ האמנותי והבעל של גילה, מתפייט ש"זה לא מחזה על רבין אלא מחזה עלינו ועל מה אנחנו רוצים להקנות לדור הבא", וברקע של שניהם מתנגן שיר הרעות - נו, יש גבול למניפולציה.

אבל לטלעד אין גבול, וכדאי למלא שעה הופיעו בסרט על המחזמר שירים שלמים מהמחזמר. שלמה ארצי, וגבי שושן, וחיים חפר וחיים גורי ונעמי שמר ועוד הרבה הרבה - "היינו צריכים לבחור מתוך 5,000", התגאתה המפיקה - כולם היו שם, והעיקר שאפשר יהיה לראות קצת את סקעת בלי חולצה, עם איזה ווסט סבנטיז שלא שייך לכלום אבל עושה טוב למעריצות.

ואף אחד לא בלם את זה, ולא עשה רגע חושבים, ולא ניסה להביא אפילו לשנייה קול אחד שיגיד משהו נגד הרעיון של המחזמר. לא להפריע, כאן סופרים שטרות. כן, אין שום ספק שהמפיקים מאושרים עכשיו עד הגג, אבל מה לעשות, אני מאושרת קצת פחות (ועכשיו גם השכנים, כי בבוקר אני לא מפעילה מזגן).

 * פתחתי בלוג חדש לביקורת על ספרים. כולכם מוזמנים לבקר ולהשתתף. קריאה נעימה