באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

 "שישי עם מיכל", שישי 19:00, ערוץ 1

תוכניות אירוח זה פורמט טלוויזיוני שכבר מזמן סגר את הבאסטה, אבל בערוץ 1 אף פעם לא סוגרים את הבאסטה, שם יותר מסורים מהסוחרים במחנה יהודה, ובגלל זה הם משאירים את מיכל זוארץ במשבצת של יום שישי לפני החדשות. היא גם מביאה להם יופי של רייטינג.

אחרי שנים שבהן כיכבה זוארץ כשק החבטות של מבקרי הטלוויזיה, ובמקביל זכתה לצפייה מרפרפת של חברה טובה שלי כמעט כל שבוע, החלטתי לעשות מעשה ולהקריב שעה מהחיים. בדמיוני ראיתי תוכניות משמימות של מני פאר, רק עם דיקציה איומה ומלבושים מזעזעים. לפני כן הקפדתי לראות קצת מ"שום פלפל ושמן זית", כי הרי ידוע שחיים כהן הוא כדור הרגעה לכל בחורה שמכבדת את עצמה.

וככה יצאנו לדרך. אני בבגדי הבישול שלי - טריקו שחור מהוה ומכנסיים קצרים - ומיכל בחולצה ורודה עם דוגמאות מוזרות, שרשרת עם תליון שנהב מהסבנטיז, וג'ינס עם חגורת קשירה מאותם סבנטיז. לא נורא בכלל, באופן מפתיע. מה שכן היה נורא זו כמות האורחים הבלתי אפשרית שהיא החליטה להעלות על הבמה.

יותר נורא מזה היה המשחק הפעלה שהיא סדרה להם, משחק שלא היה מבייש את ימיי בתנועת מכבי צעיר, שם גדלתי והדרכתי - קלפים גדולים שמאחוריהם מסתתר שם כללי (הכלב שלי, אחותי, הבוס), וכל אחד צריך לבקש סליחה ממי שיצא לו בקלף. תודה לאל שממני זה נחסך (אין לי כלב, אין לי אחות, ולבוס שלי לא מגיע שאבקש ממנו סליחה).

אבל החבר'ה דווקא נהנו, או ככה זה לפחות זה נראה על המסך, אחרי עריכה. מי היה שם? אפרת רייטן המיותרת, אבל גברים אוהבים אותה. נדב אבוקסיס הלא מצחיק, ממש אומלל. ואני החזקתי ממנו פעם. הגר תפוחי, שעד אתמול לא ידעתי מי היא, ועכשיו אני יודעת שהיא מחליפה את מורן אייזנשטיין בהצגה "החשפנית", שגם לקיומה התוודעתי לראשונה. רינת גבאי קידמה קלטת לילדים, וקיבלה על כך אלבום זהב (יש דבר כזה?) היישר מידי מיכל.

חוץ מזה היה שם גם חיים ברביראי, ראש עיריית קריית שמונה, שתושבי העיר שלו היוו את עיקר הקהל של התוכנית. בלי שום קשר אליו, ועל ספה נפרדת, ישבו ביגי ושורטי שהיו טובים בעיקר להערות רקע, וקצת בשביל שיר אחד בסיום, תחת השם המקורי "ביי ביי". אם היה בכלל משהו שבשבילו היה שווה לי להקדיש שעה מחיי למיכל ולערוץ 1 הרי שזה אריה מוסקונה, ששר את sorry is the hardest word to say של אלטון ג'ון. מעבר להקשר הבנאלי של יום כיפור, הבן אדם שר פשוט מעולה! לחלוטין קול מפוספס, חשבתי לעצמי, וגם כשהוא סיפר שהוא עובד על תקליט לא קניתי את זה בגרוש, אם כי לא אכפת לי להתבדות.

אז מה נשאר? הקוסם רון פרשט, בסך הכל בחור נאה עם נטייה לעופר נחשוניות, בחולצה קצת מנצנצת. הצליח לו הטריק, יופי טופי,  לא התרשמתי. זה נראה כמעט מכור מראש, שלא לדבר על החובבניות של המפיקות (שנה טובה בכתום, עם הדבקה של כיתה ג'). אבל שאלה יהיו הצרות שלי. אם הגעתי עד לכאן, כנראה שלא היה כל כך נורא. לא, אני לא טוענת שלזוארץ יש אייקיו של מחוננת, וגם לא שתוכניות אירוח זה פורמט שראוי להקים לתחייה. אבל תוך כדי בישולים, בהחלט אפשר לעבור את זה בשלום, במיוחד אם מוסקונה יבוא לשיר כל שבוע.

 
רייטינג: 9.7%, מקום 22 בדירוג השבועי. יותר מכל מהדורות החדשות של ערוץ 10 ששודרו בשבוע שעבר.