"חיים לא רגילים", שישי 23:56, הוט סרטים; "ישראל-איי פארו", שבת 20:45, ערוץ 10
אתם ראיתם את הגול הזה של בניון? פשוט לא להאמין. מאיפה בא לו הרעיון לרוץ ככה אל השער? שנים אני מהרהרת בשאלה למה שחקנים לא עושים את זה - למעשה כמעט מהיום שאני רואה כדורגל אני חושבת על זה - ופתאום בא יוסי ונותן את התשובה. ועוד בדיוק רבע שעה אחרי שסיימתי לקרוא את הראיון איתו במעריב, שבו הוא יצא מצוין כהרגלו.
נכון ששאר המהלכים היו פחות משמחים - בכמה נבדלים יכולה נבחרת אחת להיות. אבל בסוף היה ניצחון, וגאווה לאומית, והרבה אצבעות בידיים וברגלים שימשיכו להיות תפוסות עד יום כיפור, כשהכופרים יגידו לשומרים מה המצב במשחק בין קפריסין לצרפת, ונדע סופסוף אם יש מונדיאל או לא (הימור שלי: לא. גם הקריין בחדשות לא היה אופטימי. "אפסו סיכויי ישראל", הוא אמר).
מה שבטח היה מאכזב זה הסרט "חיים לא רגילים" (A Life less ordinary) עם יואן מקרגור וקמרון דיאז, ובבימויו של דני בויל. מלבד ההכרה שאני כבר לא סובלת את השחקנית הזו, הגעתי למסקנה שגם מקרגור לא במיטבו. בזמנו אח שלי העריץ אותו, ובגלל זה ראיתי את טריינספוטינג (גם כן בבימויו של בויל), וגם ידעתי בעל פה את הפילמוגרפיה שלו. לאחרונה היתה לו סדרת מציאות ביס דוקו ששמעתי עליה שבחים אבל לא יצא לי לראות, אבל יש לי הרגשה שגם הוא היה שמח להעיף את "חיים לא רגילים" מהרזומה.
מקרגור מגלם כאן עובד ניקיון שמפוטר בגלל שיש רובוט שמחליף אותו, נעזב על ידי החברה שלו לטובת מדריך אירובי, ומפנים אותו מהבית בגלל חובות לא ברורים. בקיצור, המצב פקקט. הפתרון היחיד מבחינתו הוא להגיע היישר למשרדי הבוס ולאיים עליו. איכשהו זה נגמר בחטיפת הבת של הבוס העשיר מאוד, אבל כיוון שלא מדובר בחוטף מקצועי, הוא עושה מיליון טעויות. למזלו, הבחורה רוצה להיחטף, כי זו ההזדמנות שלה לעשות כמה ג'ובות על חשבון אבא. לכן, היא עוזרת לו בכל דרך אפשרית.
במקביל, לשני מלאכים לבנים יש משימה היישר מהמלאך גבריאל, שסובל מלחצים מצד הבוס למעלה. המשימה: לגרום למקרגור (רוברט) ודיאז (סלין) להתאהב זה בזו. לשם כך כל האמצעים כשרים, וזה אמור להיות הצד המשעשע של הסרט. הרשו לי להרגיע אתכם: זה לא. אם משהו פה משעשע, זה רק חלק הפלסטלינה של הסוף, בסגנון עדות פיקסאר אבל ברמת גימור הרבה יותר נמוכה. בערך כמו הגול שדוידוביץ' חטף בהארכה.
בקיצור, שמעתי על הסרט יותר מדי לפני שראיתי אותו, מה שגרם להייפ מיותר. אני בכל זאת מקווה שאי אפשר יהיה לומר אותו דבר על נבחרת ישראל והמונדיאל.
"חיים לא רגילים", ארה"ב 1997. 103 דקות. במאי: דני בויל. שחקנים: יואן מקרגור (רוברט), קמרון דיאז (סלין), הולי האנטר (מלאכית), דלרוי לינדו (מלאך), טוני שלהוב (המלאך גבריאל).
רייטינג המשחק: 22.3%, מקום 3 בדירוג השבועי