באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"המסעדה הגדולה", שלישי 18:30, ערוץ 33

תגידו לי שלא התגעגעתם. תגידו שאם הייתם נופלים על זה במקרה, תוך זפזופ בין תוכניות החג המשמימות, לא הייתם נשארים לפחות לדקה או שתיים. ואז נשארים כבר עד סוף הפרק של "המסעדה הגדולה". מערוף (חליל חלאדי) המלצר האילם, חכים (בסאם זועמוט ז"ל) הטבח, עבדו המלצר הדון ז'ואן (גסאן עבאס), והבוס של כולם הוא אבו ראמי, ז'ק כהן עם התלתל, איך אפשר בלעדיו. איך אפשר בלעדיהם.

"הכוכב השלישי, חלק א'" קראו לפרק של אתמול, ובמהלכו ניסו החבר'ה במסעדת אבו ראמי לזכות בעוד כוכב למסעדה (יעני מישלן). אבל בדרך נפלו עליהם לא מעט צרות, כרגיל, אלא מה. בין השאר, הם נאלצו להתמודד עם שני טועמים של משרד הבריאות (אחד מהם בגילומו של אריה אליאס, שנראה שם ממש צעיר), עם נשף קוסמים שהגיע היישר מהמתחרה אבו לאטיף, ועם מלצר (וקוסם בסתר) בשם פייר שגם אותו שלח אבו לאטיף.

האמת? זה לא כל כך מצחיק היום. לכל היותר, תרגול בערבית מדוברת, שעם הזמן אני שוכחת ממנה יותר ויותר. אבל כיף להיזכר. עובדה שגם בני המשפחה האחרים הצטרפו אליי לאט לאט, נהנים יותר מהזיכרון ופחות מהראש של המלצר מציץ מתחת למכסה המתכת, במקום המנה המשובחת שהיתה אמורה להיות שם.

הזיכרון שלי, כפי שהבנתם, לא משהו. ולכן פניתי לבלוג של אלי אשד, שם הוא כותב בין היתר כי "המסעדה הגדולה" היתה ההפקה הראשונה של טלעד (זכיינית ערוץ 2 שתכף מתעופפת מהמסך), והיא רצה במשך שלוש עונות ו-39 פרקים ששודרו בשנים 1985-1988 כל מוצאי שבת בשעה שבע בערב בדיוק.

עוד מספר אשד כי הסדרה זכתה להצלחה גם במדינות כמו קפריסין ותורכיה, ובעולם הערבי כולו. מסתבר שבכל הארצות השכנות לנו שבהן קלטו את שידורי ישראל, נהגו לצפות בעלילות צוות המסעדה הערבית הירושלמית, והתמכרו לה לא פחות מהישראלים. האמת היא, חייבים להודות, זה קצת מוזר שסדרה בערבית זכתה להצלחה כל כך גדולה בקרב הישראלים. לדעתי לא היתה עוד סדרה ערבית שזכתה למעמד כזה, או אפילו דומה לו. בטח לא אחרי האינתיפאדה.

ועל זה ז'ק כהן היה אומר: יאללה סולחה!

עוד פרטים על "המסעדה הגדולה" אפשר לקרוא אצל אלי אשד, כאן.