באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"ארץ נהדרת", שישי 21:15, ערוץ 2

אף על פי כן ולמרות הכל, אני שמחה ש"ארץ נהדרת" חזרה. מ"היכל התרבות" התייאשתי מזמן, וצחוקים משפחתיים מול הטלוויזיה לא היו אצלנו בבית מאז שהעונה הקודמת נגמרה. אומנם אתמול ההורים שלי ואני צחקנו הרבה בזכות איציק כהן שהתארח ב"שום, פלפל ושמן זית", אבל זה חד-פעמי וגם לא לגמרי צפייה משפחתית (יש עוד שני אחים, ברוך השם).

הפרומואים קצת הרגיזו סלאש ייאשו אותנו, המחזמר "מי שירה" היה חלש, אבל מיד כשהפציעה מולנו כריסטיאנה (על-שם טטיאנה הופמן, כתבת חדשות החוץ של ערוץ 2) בגילומה של אורנה בנאי, לא הפסקנו לצחוק. יומני חוץ אהובים אצלנו מאוד, את טטיאנה אנחנו מכירים מזמן, והחיקוי של בנאי פשוט מעולה. דמות מפתח חדשה נולדה, ויש לקוות שהיא תישאר כמה שיותר תוכניות. עוד הלך אצלנו חזק המערכון על משטרת ישראל בימים שאחרי ההתנתקות. חיבוקים זה הכי, אחי. ואחותי.

הניסיון לבדוק מה קרה לדמויות העבר מתוכניות הילדים של החינוכית נשמע על פניו כרעיון מצוין, וכך עלה גם מהכתבה שפורסמה ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות. הביצוע עצמו היה קצת כושל למרבה הצער. מדובר במשבצת שאמורה להחליף את הלהקות שעשו קאמבק, כלומר לככב בכל תוכנית ותוכנית, ולכן אין אלא לקוות שהיא תלך ותשתפר. עצה: לבדוק מה קרה לפינוקיו ולמרקו, זה עשוי להצחיק קצת יותר (מריאנו בתפקיד מרקו, תודה).

שני שחקנים אורחים בולטים היו מנשה נוי ואסי כהן. לפני התוכנית, על אסי דיברו הרבה, על מנשה בכלל לא. אם אני זוכרת נכון (ואני אף פעם לא, אבל למה להרוס תיאוריה), מנשה תמיד מופיע בתוכנית הראשונה של העונה או באחת התוכניות הראשונות, מין קמע שכזה. אתמול הוא היה מעולה בתפקיד המאבטח סרגיי. לעומתו, אסי היה רק נחמד בתור החזאי השווה, ובכל זאת הוא זה שיקבל הופעות אורח נוספות. ככה זה כשקשת מכריזה עליך כעל טאלנט הבית: היא חייבת גם לסדר לך עבודה, כדי להצדיק את התואר. אין לי שום דבר נגד כהן, באמת שלא, אבל כשחקן, מה היתרון שלו על פני נוי? עצה: להפוך את סרגיי ללובה ממין זכר.

ועכשיו כשמיציתי את מנת התלונות והעצות, וכשברור לי שהטרנד יהיה להגיד "חלש", ובכל זאת להיצמד למסך שבוע אחרי שבוע, אני יכולה להרהר בשקט בחזרתו בתשובה של אודי, בנידיות (מלשון need) של חלי, ובעובדה שמרגול היקרה נעדרה לחלוטין. הלו, להחזיר ומהר!

יש לנו נתניה נהדרת: האמת שלא הצלחתי למצוא משהו רציני. אני רק יכולה להגיד שבעיר שלנו "אני יושב בכלא שש, איי לה דיר לה דה דה", היה שיר חזק בילדות. אפילו שרובינו לא ידענו מה זה כלא 6).

וגם:

"מה זה השטויות האלה": כשמה, כן היא. מיותרת לגמרי. והסליחה עם עדי אשכנזי שחשבה שהיא מגשימה פה חלום.