"המגן", שבת 22:00, ערוץ 3
כמה פעמים אפשר לכתוב על אותה סדרה שהיא כל כך חזקה? כמה שצריך.
גם בעונה הרביעית של "המגן" אין פשרות, ואין נאמנות לשחקנים רק בשביל שתהיה להם משכורת. יש תזוזות ויש חוסר ודאות, גם אם העבר עושה קאמבק. אולי בעיקר כשהוא עושה קאמבק. בכל מקרה, המושחתים נשארים מושחתים, ואני לא מדברת על הפושעים. אלה השוטרים שיש להם עסקים בלתי גמורים (מה שיין עשה שם? ולמה הוא לקח את הפאלם?).
לעונה הנוכחית הגיעה שחקנית חיזוק מצוינת בשם גלן קלוז. ואם היא באה לכאן, סימן שבאמת קורה פה משהו טוב - אפילו שכמו שקלודט אומרת, לא סתם קוראים לתחנה שלהם "האסם". כאן אין טכנולוגיה, הכל לואו-טק. ובכל זאת מצליחים לפענח מקרים, ולשכנע סוחרי סמים לפתוח את הפה.
הסדרה עלתה לאוויר לראשונה ב-1 במרץ 2002, שזה ממש לא מזמן. מייקל צ'יקליס כבר קיבל את הפרסים שלו על גילום הדמות של ויק מאקי. גלן קלוז היתה "רק" מועמדת באמי השנה, אבל (עדכון) כעת היא מועמדת גם לגלובוס הזהב. גם סי.סי.אייץ' פאונדר היתה מועמדת, לפרס שחקנית המשנה. כל זה מבטיח שתהיה גם עונה חמישית - שתעלה בארה"ב ב-10 בינואר - אפילו שקלוז החליטה בסוף לא להמשיך לעונה הבאה.
בקטנה: כשסיפרתי לאימא שלי על העניין, היא אמרה "אבל למה משבצים אותה במוצ"ש? אי אפשר לצאת ככה!". עניתי לה ש"בשביל זה יש וידיאו בחיים". "אבל מתי יש זמן לראות וידיאו?", היא ירתה. "או, בשביל זה המציאו את סוף-השבוע", אמרתי. היא לא קנתה את זה. [אבל השבוע באמת ראיתי את ויק הולך מכות בזמן אמת]