"הכל זז עם דודו טופז", שלישי 19:00, ערוץ 2
אתמול צפיתי בפעם הראשונה ב"הכל זז עם דודו טופז". לא שיש לי משהו נגד טופז, יש לי משהו נגד שעת השידור שבע עד שמונה בערב. לא אוהבת אותה, מעדיפה לעשות בזמן הזה דברים אחרים. אבל אתמול אירח טופז את שחקני בית"ר ירושלים, כולל גיידמק וכולל האוהדים. לא ידוע לי שדודו אוהב כדורגל, אבל אני יודעת בוודאות שהוא אוהב רייטינג, וזו כנראה הסיבה שהוא סידר לעצמו את העינוי הזה.
תחשבו בעצמכם: אולפן שלם מלא באוהדי בית"ר. פחד אלוהים. אפילו הג'קט הצהוב והצעיף, שנראו עליו קצת מגוחך, לא עזרו לדודו. ולמרות הכל, הוא ניסה לסחוט מליאור אסולין גול ברבע שעה הראשונה מול מכבי חיפה ביום ראשון, והבטיח לבוא למגרש בעצמו. אחר כך הוא ניסה לעשות איזה חידון לאוהדים, והם בתמורה עשו רעש ובלגן, מה שהוציא ממנו משפטים כמו "זה טלוויזיה, אני אעצור הכל!", או "עוד דקה נצא לפרסומות, ואני אפרוש מהאולפן הזה אם ימשיך הרעש הזה". איכשהו האיומים עבדו, ואיציק קלה התחיל לשיר.
האם טופז לא ידע מראש שזה מה שיהיה? האם לא היה עדיף לו להקליט את התוכנית בצהרים, וכך לשלוט יותר במתרחש? ברור ששתי התשובות חיוביות, אבל אולי דודו אוהב את הטירוף. אחרי הכל, כזה בלגן לא היה לו מאז ש"המורדים" הגיעו לארץ בפעם הראשונה. ומאז עבר המון זמן, מי בכלל זוכר מה זה "המורדים". חוץ מזה, נראה שהוא מאוד נהנה מהחידון שלוש דקות על בית"ר עם שלושת האוהדים (אלה שבכל זאת הצליחו לענות קודם על השאלות הכלליות). זה היה גם החלק שאני הכי פחות סבלתי בו.
ואז בא ארקדי. מכירים את השיר "ארקדי ארקדי ארקדי אוי אוי אוי אוי"? זה כמו עם המשיח, רק ברוסית. ויש כזה גם עם "הו הה מי זה בא ראש הממשלה הבא". יה, רייט. בכל אופן, הניסיון של דודו לברר אם לארקדי יש חברים היה די מביך, ועלה עליו רק ניסיון הסחיטה הכספי - ככה אני רואה את זה, למרות שברור לי שהכל נסגר מראש מאחורי הקלעים - לטובת הניתוח של תמרה לובנפלד מקיבוץ עין השלושה. אני בהחלט בעד התרומה, אבל למה להפוך אותה למשהו זול כמו "אם דודו מכניס גול ארקדי תורם, אם לא, רשת פתאל תורמת סופשבוע לכל השחקנים והצוות המקצועי"?
בכל אופן, ארקדי יצא מזה בכבוד: הוא לא עושה התערבויות על חיים של אנשים, ולכן תורם 250 אלף שקל בכל מקרה, בין אם דודו יבקיע ובין אם לאו. הקהל באקסטזה, ושוב מתחיל לשיר שירים לבעלבית. "אתם לא הגיבורים הערב. פה תירגעו", צועק עליהם דודו, ומצליח בקושי לשגר אליהם סטנדאפיסט שדווקא מכיר את המאטרייה, ובכל זאת יוצא מושפל.
מהר מאוד עוברים החוצה, למגרש, שם עומד דודו לבצע את הבעיטות שלו. איציק קורנפיין, השוער של בית"ר, מודה ש"אני שמח שארקדי תורם (בכל מקרה), כך שאם לא תבקיע זה לא על המצפון שלי". אבל דודו מבקיע על הניסיון הראשון. לדעתי, זה בדיוק היה הרגע בשביל קשת להצטער מעומק הלב על הזובור שהיא עשתה לו. מי שעבר את בית"ר בשלום וגם הבקיע לה גול, הוא מלך הפרה-פריים החדש.