מי שלוקח לי את ויק מאקי, מתחיל איתי ברגל שמאל. אנשי "פרשת השבוע" יצטרכו לחכות עוד שבוע עד שאצפה בהם. מצד שני, גם "ארץ נהדרת" לא ממש ראיתי. וידיאו זו יופי של המצאה. או כמו שאימא שלי אומרת: "זה משהו-משהו" (אבל זה לא חוכמה, כי היא אומרת את זה על כל דבר שני).
בכל אופן, במקום ביקורת, אני מנדבת קצת מידע על עצמי, בעקבות השאלון שאומרים שחיברה אותו מותק, אני ראיתי אצל פאצ'ולי שראתה אצל סבינה, ואצל עדי בעולם שראתה אצל טליק. אח, עולם קטן ומרתק. הנה:
ג'ינס: אחד ויחיד, וגם הוא בקושי שנה בארון. פשוט נורא קשה לי לקנות ג'ינסים. זו האמת.
סניקרס: מה זה?
תחתונים: בכל הסוגים ובכל הצבעים, כמה שיותר יותר טוב.
בושם: אין לי חוש ריח, ולכן אני משתמשת בדווידוף שבחרה בעבורי חברה מן העבר (כלומר זה כבר הבקבוק השלישי מאז שהיא עשתה את הבחירה).
שמפו: רק ד"ר פישר.
מרכך: כנ"ל.
ספק טלוויזיה: כבלים, ככה קבע בעל-הבית, ואני כבר ממילא הייתי רגילה. אם כי: חרא שירות!
ערוץ טלוויזיה: אקסטרה הוט (חשבתם שאני אגיד ערוץ 10, מה?).
תוכנית טלוויזיה: הסופרנוס, מאז ולתמיד.
תחנת רדיו: בבוקר 102FM, בצהריים 100FM, באוטו 99ESC, בערב גלגל"צ.
עיתון יומי: לא תודה, בשביל זה יש אינטרנט. כל אתרי החדשות.
ספר: מועדון האידיוטים. בילדות: אורה הכפולה.
אוכל: אורז בפיתה.
מתוק: רק לא שוקולד.
יוגורט: פיכס.
מסטיק: הקוקטיילים של מאסט.
תה: ירוק, עם נענע או לואיזה או יסמין.
רכב: פז'ו 206, אחרי שנואשתי מהסמארט (עדיין יש לי שני דגמים מוקטנים על המדף).
מסעדה/בית קפה: בבוקר ארומה שליד הבית, בכל שעה אחרת - בראסרי.
בר: אפשר לשים גם פה את בראסרי?
מועדון: אי אפשר בראסרי, נכון? אז עזבו אותי, באמש'כם.
מכון כושר: מחר.
סיגריות: דווקא עישנתי אחת פה אחת שם, כמעט לכל אחת יש סיפור. את אחד הסיפורים אפילו כתבתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
