באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"סיינפלד", שלישי 23:00, ערוץ ביפ

את חייבת לראות סיינפלד, עכשיו משודרים הפרקים הכי טובים, אחרי שהם השתפשפו ולפני שהם נהיו חלודים, איך את לא רואה את זה - זה מה שהחבר'ה בעבודה אמרו לי לא מעט בשבועיים האחרונים, והם אפילו לא יודעים על הבלוג. מתי זה משודר, ניסיתי לברר, והם רק אמרו שכל ערב ושיש מרתון פרקים בסופי שבוע. מידע יותר מדויק מזה לא קבלתי.

אבל הנה, בכל זאת הצלחתי למצוא אתמול את הרביעייה המופרעת, ונפלתי על הפרק שנקרא "תשובה מוחצת" בכיכובו של ג'ורג'. זה מתחיל בישיבה של ועדת הספורט (אצטדיון) שהוא חבר בה, כשהוא בולס שרימפסים ואחד המשתתפים אומר לו "התקשרו מהאוקיינוס, נגמרים להם השרימפסים". הוא נשאר עם פה מלא ובלי תשובה, וכמובן שאחר כך זה אוכל אותו.

התנצחויות מהסוג הזה מוכרות לי היטב: בעיקר מפני ששכני לעבודה אוהב לפצוח בהן. באורח פלא, כמעט תמיד אני "מנצחת". לא יודעת מאיפה לכל דבר יש לי תשובה, זה ככה מגיל צעיר, ואני אפילו לא מתאמצת. סביר שאם הייתי מתאמצת, זה היה יוצא רע כמו משפט התשובה שג'ורג' תכנן - "התקשרו מחנות הדבילים, הדגם שלך אזל". כמובן שעל זה הוא חטף את "מה זה משנה, אתה הדגם הכי מוצלח שלהם". ההמשך - חבל לי לגלות, אולי נשאר עוד מישהו על הפלאנטה שלא ראה את זה.

למי שכן ראה, ואוהב להתרפק: איליין מחליפה בספרייה קלטות וידיאו שוינסנט ממליץ לה עליהן, כמעט מתאהבת בו, ואופס, מזל שיש וודקה. ג'רי קונה מחבט טניס חדש ממישהו בשם מילוש שלא יודע לשחק טניס אבל מחזיק בחנות מקצועית, ולא רק שהוא לא מקבל 200 דולר בחזרה הוא גם מושפל עד עפר. קרמר צופה בסרט על הצד האפל של משהו, וחותם על טופס אי החייאה כשאיליין האחראית להוציא את העסק לפועל - אחרי הכל סופ-נאצית זו היא. ובסוף הכל מתחבר לכדי מגרש אחד.

זה גאוני, אומרים החבר'ה שלי בעבודה. זה נחמד, אני אומרת. מזכיר קצת אותנו לפעמים. אבל לא נפלתי. נכון, כשהייתי בחנות של NBC בניו יורק קניתי לאח שלי חולצה של קרמר. אבל זו פחות או יותר תרומתי למפעלות "סיינפלד". בין כה וכה יש להם מספיק מעריצים גם בלעדיי. והערב, הערב אני אצפה בליגת האלופות, צ'לסי נגד ברצלונה.