באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מ.א.ש", שישי 17:10, ערוץ הוט סרטים

חורים בהשכלה קולנועית הם אחד הצדדים החזקים שלי.

השלמת פערים היא גם אחד הצדדים החזקים שלי.

לכן התיישבתי אתמול מול הטלוויזיה וצפיתי ב"מ.א.ש", סרט מ-1970 שאבא שלי אמר עליו "ראיתי אותו כמה פעמים, זה עם אליוט גולד", והאיש בדרך כלל לא רואה כלום ולא זוכר כלום ממה שהוא כן ראה. בוודאי שלא שמות של שחקנים. שזו כבר סיבה טובה לא לתת לאימא שלי לתפוס את הטלוויזיה עם הקלטות של טלנובלות מויוה.

אחרי שיצאתי מההלם כמה שקיפר סאתרלנד דומה לאבא שלו דונלד בצעירותו - בסרט הזה דונלד בן "שלושים ומשהו, תראי איך הוא נראה טוב", כמו שאמרה אימא שלי, שויתרה על ויוה ועברה למ.א.ש - הבנתי שבעצם מדובר בגרסת המקור ל"גבעת חלפון אינה עונה". האוהל שעולה באוויר, יעלי המשתרמטת, השטויות של חדר האוכל: הכל הגיע ממ.א.ש ועבר אזרוח ישראלי. במקום קוריאה, הדיונות של סיני. במקום קפיצה קטנה ליפן, קפיצה קטנה למצרים. במקום גולד, גברי בנאי.

כמובן שלא רק הישראלים מעתיקים מהאמריקנים. גם האמריקנים מעתיקים מהאמריקנים, וזה מה שקרה ב"בוקר טוב וייטנאם", שגם אותו כזכור ראיתי ממש לא מזמן. זה רק חיזק אצלי את הצורך בהשלמת הפערים - זה, ולא העובדה שאימא שלי זיהתה גם את רוברט דובאל, ונזכרה במקרה המפורסם של "הוט ליפס". בכל אופן, בשלב הזה כבר התחברתי לגמרי לסרט, למרות איכות הצילום המבאסת. למעשה, כמעט רציתי  להיות שם עם החבר'ה בג'יפה ולעשות קטעים. לרגע אפילו הצלחתי להתעניין בפוטבול. כיפאק היי לרוברט אלטמן הבמאי.

"מ.א.ש" היא יחידה צבאית שמהותה בית חולים שדה נייד. רוב המשרתים בה הם רופאים ואחיות, והיתר הם נותני שירותים. אחד מהם, נער המטבח הו ג'ון, הוא קוריאני שסופח מתוך טוב לב. הסרט נחשב לפריצת הדרך של אלטמן, שביים כאן קומדיה שחורה שהפכה לקאלט - בדיוק מה שקרה לשיר הנושא "Suicide is Painless". השיר מלווה את הסצנה האלמותית שבה פיינלס מחליט להתאבד כי הוא חושב שהוא הומוסקסואל, והחבר'ה עורכים סעודה אחרונה, שלאחריה הם שולחים אותו עם הגלולה השחורה "שהרגה את היטלר ואווה בראון תוך דקות", היישר לתוך ארון קבורה. אחר כך הם מעבירים אותו לאחד האוהלים, ואחת האחיות מחזירה אותו לחיים מאושר מתמיד.

ציטוט לדוגמה: If I punch Hawkeye and nail Hot-Lips, can I go home too?

ב-5 בפברואר השנה דיווחה סוכנות הידיעות איי.פי כי ארה"ב סוגרת את מ.א.ש: הצבא האמריקני ייפרד בעוד חודש מבית החולים ששימש כהשראה לסרט ולסדרת הטלוויזיה הפופולרית. מתברר כי כיום עלותו של בית החולים הנייד מגיעה לכ-4.5 מיליון דולר, מה שקצת יקר לאמריקנים. כמעט מתבקש לומר פה: רסט אין פיס. אבל אולי עדיף לומר: הו פרנק, מיי ליפס אר הוט.

רגע של עברית, מתוך מילון מבוא לקולנוע:

חפיפה של דיאלוג - הגשה של דיאלוג "כמו בחיים": הדמויות מתפרצות זו לדברי זו, בניגוד לקונבנציה בתיאטרון, לפיה כל רפליקה אמורה להיאמר ולהישמע בשלמותה. התוצאה של חפיפה זו עלולה לייצר רעש חסר פשר, אבל במ.א.ש" של אלטמן היא יוצרת מונטאז' קולי שחותר תחת ההירארכיה הנוקשה של הממסד הצבאי, ומבטא את האנרכיה המאפיינת את המחנה הצבאי בסרט.

"מ.א.ש" (M.A.S.H), 1970. 116 דקות. במאי: רוברט אלטמן. שחקנים: דונלד סאתרלנד, אליוט גולד, רוברט גובאל, טום סקריט.