באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"The Show", חמישי 21:00, ערוץ 10

מי היה מאמין שערוץ 10 והמילה "נוצץ" ילכו יום אחד יד ביד, וזה לא יהיה בחלומות של יוסי מימן.

ובאותה מידה: מי היה מאמין שנתן דטנר יזכה להנחות את "The Show", בדומה לחברו מצמד הבטלנים אבי קושניר שהנחה את "רוקדים עם כוכבים", וזה לא יהיה דטנר עצמו במקלחת.

ויותר מזה: מי היה מאמין שאני אראה את אנחל בונני, ולא אפסיק למלמל "גיב מי מור, פור פבור". אפילו לא אני.

כן, אתם יכולים להבין שנהניתי מ-"The Show", אבל חייבים לומר מייד שנהניתי מפני שצפיתי בזה מוקלט בוידיאו, ויכולתי לעשות פאסט פורוורד כמה שרציתי (כשאהוד יתום שר), או לעבור להילוך איטי וריוויינדים מתבקשים (בונני), או פשוט לעשות סטופ (הדוגמן של איריס קול).

בואו נגמור עם זה מהר: הפקה מושקעת, שמות נוצצים ובמאים מוערכים. ארבעה מתמודדים בכל תוכנית בוחרים לבצע שיר, עוברים שלושה שבועות של פיתוח קול, כוריאוגרפיה ובימוי, ואז עולים לשלוש-ארבע דקות על הבמה בשידור חי. הפעם אלה היו מנחת הטלוויזיה קרין מגריזו, חבר הכנסת אהוד יתום, שדרנית הרדיו איריס קול והדוגמן אנחל בונני. יופי. עכשיו לדברים הקטנים והלא חשובים.

אז ככה: מה זה היה צריך להיות השלט האדיוטי בקהל "אהוד, אהוד, אתה כל כך חמוד"? כמה שילמו לבחור שהחזיק אותו? מה זה היה צריך להיות המכנסי חיתול של איריס קול בחזרות? היא לא ידעה שעד שהתוכנית תשודר המכנסיים האלה כבר יהיו פאסה מהגיהינום?

מה זה האיפור עיניים של אנחל? רובי וויליאמס יש רק אחד, תודה לאל, ולא צריך ליצור לו שיבוטים. ומה זו הנטייה של דטנר להגיד כל פעם נאמבר, נאמבר, במקום למצוא מונח בעברית? לא מספיק ששם התוכנית באנגלית?

והכי גרוע, מי צריך את להקת מחול חדרה חוץ ממר יתום? זה היה כל כך אנכרוניסטי, שמייד נזכרתי בארבע השנים שלי בחוג לריקודי עם, ילדה עם שמלות מזעזעות בצבעי ירוק-צהוב או כחול-לבן ממחסן התלבושות הרעוע של העירייה, על הבמה באמפי הקטן של נתניה. זה היה מזעזע אז, וזה הרבה יותר מזעזע היום. כל הכבוד לשופטים שקטלו אותו, כי רק אלוהים יודע מה עבר לאלדד זיו בראש כשהוא יצר את הפארסה הזו. הבן אדם שאוהב לומר ש"באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה", כדאי שילמד: אין דבר כזה במאה ה-21 ריקודי עם בטלוויזיה. אין. כלל ברזל. והסיבה היחידה שאהוד יתום עבר לשלב הבא, ואיריס קול עפה - תשאלו את הבחור מהשלט כמה שילמו לו, ותבינו איך זה קרה.

אני לא רוצה לרמוז רמיזות לא יפות, אבל נראה לכם שמגריזו לא היתה עוברת לשלב הבא, אחרי שפימפמו את הפרצוף שלה בכל עיתון אפשרי, ובכל פרומו שני בערוץ? נכון היא נתנה יופי של שואו, אבל שואו בנאלי. זאת אומרת - נראית סוף הדרך, בימוי טוב, שירה לא משהו, הכל מחפה על הקול - אבל שומדבר חדש שלא ראינו קודם. אז למה בכל זאת היא עברה? כי "רמזו" לנו שהיא שווה את זה, וכי בישראל עוד לא נראתה קודם כזו הופעה ("שיקגו" לא נחשב כי הוא לא היה בטלוויזיה, וכי גם תחת איומי אקדח לא הייתם גוררים אותי לראות אותו. שונאת מחזות זמר).

אבל עזבו הכל בצד, היה נוצץ. אפילו יוסי מימן במצב ערני מתקשה להאמין שזה הערוץ שלו. דה שואו מאסט גו הום? לא בבית ספרנו.

רייטינג: 9.6%, מקום חמישי מבין התוכניות של ערוץ 10 באותו שבוע