באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"קדם אירוויזיון", רביעי 21:00, ערוץ 1

האמת היא שה"קדם אירוויזיון" התחיל בסדר. אפילו הזכיר לי קצת את האירוויזיון של 1999 שנערך בישראל ושדי חיבבתי. במה מושקעת, בלונים נחמדים ונצנצים מתבקשים. בניגוד להרבה בחורות שאני מכירה, אין לי שום בעיה עם עדן הראל ויעל בר זוהר. הראל מגניבה, יעל יפה, ושתיהן לא מטומטמות בשכל. וזה כולה קדם אירוויזיון.

כולה קדם, וגם את זה לא הצליחו לעשות בערוץ 1 כמו שצריך. קודם כל, נקודות שידור אומללות עם מגישים שאף אחד לא מכיר, חוץ מבוני גינצבורג. ומי שמכיר את רון פרשט, שלא יתגאה בזה. אחר כך השיטה של הצגת השירים: לקחו את כל המשתתפים, כל אחד בתורו, הלבישו אותם בגדי מלחים, העלו אותם על סירה, שמו ברקע מוזיקה יוונית - אני דווקא מתה על יוונית, אבל לא ככה - ונתנו להם לפלוט שטויות בקצב. אחד אפילו אמר שיש לו בחילה מזה (נדמה לי שאחד הבנים של הגיים בויז).

המשתתפים עצמם, איך לומר, לא להיט. שלמה גרוניך, למשל, מה הוא חיפש שם, האיש המוכשר הזה שפעם שר "כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים"? לא שהשיר שלו היה פשוט, אבל הוא בוודאי לא היה אירוויזיוני. אביבה אבידן והבת שלה, נו הקדם זה כנראה מקום בשבילן, כי בשום מקום אחר אין להן במה. אבי פרץ, גם כן עלה מהאוב, למרות שאני מחבבת אותו.

גיים בויז, ניחשתי שהם יזכו, וטעיתי. סטאלוס ואורן חן, נו, מה אנחנו, טורקיה? וחוץ מזה, "ברוך הבא למידל איסט", באמת שיר פיצוץ. בום! גיא הררי, סיפור חיים קורע לב, שיר ככה-ככה. וגם, איך לומר בעדינות, לא אמין. בשלב הבטלר פחות או יותר התייאשתי, למרות האנגלית המשויפת - והנה, דווקא הוא זכה. אה, נדמה לי שצביקה פיק הסתפר ושלא היו עליו נצנצים, אבל נא לא לתפוס אותי במילה.

מתי חזרתי לחייך? כשבוצע השיר הענתיקה של אבי טולדנו "עוד נגיע, נגיע אל יום המחר". כן, נוסטלגיית שנות השמונים עושה לי את זה. גם הביצוע ל"חי" של עופרה חזה, שהתקרב למקור אבל רק טיפה. פחות: "לעולם בעקבות השמש" בביצועו של צביקי.

וזה הרגע להגיד שעם כל הכבוד, ויש טיפה כבוד, אירוויזיון באתונה לא כזה איי איי איי. אומנם באולימפיאדה היוונים הוכיחו שהם מסוגלים להתארגן יפה גם בדקה התשעים, אבל אירוויזיונים זה עניין אחר. חוץ מזה, הרי כל כיף של המשתתפים זה לנסוע לאיזו עיר אירופית מדליקה. על אתונה אפשר להגיד הרבה דברים, אבל מדליקה היא לא. והיא גם קרובה מדי לישראל. היתרון היחיד בזה הוא שהרבה ישראלים יוכלו לבואו לעודד, אבל איכשהו לא נראה לי שזה יקרה.

מילה אחרונה: אדי חמוד, אשתו שהתרגשה מתוקה, השיר נחמד. לזכות? נו ווי, דארלינג. נו ווי.

הפרט הכי שולי שיש: בסוף הערב עדן הראל הודתה ליעל בר זוהר-זוארץ, אז יעל הודתה לעדן הראל-מנשה, ועדן כמעט נחנקה.

רייטינג: 15.9%, מקום שלישי בדירוג היומי (יופי של נתון)