הנה אני עושה קצת וולווט, בכיף:
היה כתוב היום באייס:
"
גירסת הביתא של אתר "עכבר העיר" תעלה לאוויר בתחילת אפריל. מספר שבועות לאחר מכן, עם תום ההשקה הרכה, יעלה קמפיין פרסום לאתר, באמצעות אדלר-חומסקי & ורשבסקי.
"
באמת הגיע הזמן, אחרי שהגיליונות הרגילים מתחילים לאט לאט להיעלם מהפיצוציות המרכזיות, ולחלופין להגיע בכמויות קטנות יותר. פעם זו היתה חוברת הטלוויזיה הכי מדליקה בישראל. היום, בלי גב מהבית, נדמה שמישהו רוצה להיפטר מהעכבר - בדיוק כפי שנפטרים מתרנגולות ושאר בעלי כנף בימים אלה.
אז מה עושים בינתיים, עד לגיליון האלקטרוני? או, בשביל זה יש את הגיליון האלקטרוני של טיים אאוט, שסייקו המליץ לי עליו. כמה כיף לסנדלר לא ללכת יחף.
חבל רק ששני האידיוטונים לא מקפידים ליישם: האתר של "רייטינג" הוא בושה וחרפה, אני לא מבינה איך מי שעובד שם לא מתבייש בחוסר העדכון ובמסורבלות שלא מתאימה לרשת של שנת 2006. "פנאי פלוס", לעומת זאת, נשען יותר מדי על האח הגדול ynet, ומלבד ארבע אייטמים של רכילות לא מספק הרבה תוכן מעודכן. כנראה שעדיין מפחדים שם מירידה בתפוצה. איך אמר ביביהו, "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". הבעיה היא ש"הם" זה העיתון הגדול במדינה. אפשר היה לצפות לקצת יותר אומץ.
עם מה זה משאיר אותנו? לא הרבה. אופטימיות תתקבל בברכה.