באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"הארי פוטר והאסיר מאזקבאן", רביעי 21:45, הוט פאן

הזיכרון הסלקטיבי שלי מאפשר לראות סרטים המבוססים על ספרים שקראתי, מבלי לזכור שום דבר מהם ועם אפשרות להיות מופתעת בכל רגע מתבקש. במקרה של "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" היכולת הזו התגלתה כחיונית, הן בנסיעת הרכבת הראשונה להוגוורטס, והן כשהאגם קפא וסיריוס בלק והארי כמעט איבדו את נשמותיהם.

אנשים שלא נדבקו לקדחת השחת של הארי פוטר לא יידבקו אליה גם בסרט השלישי בסדרה (אני יודעת שכבר יצא הרביעי, אבל כפי שאתם שמים לב, היו לי פערים להשלים). ההתלהבות שלי היא מהסוג שבא טיפה מאוחר מדי, אבל כשהיא מגיעה היא מגיעה בגדול. ואלה שהתלהבו כמוני, סביר להניח שגם הם פנטזו בשקט על חזרה אחורה בזמן והחלפת ימי התיכון שלהם בימי התיכון של הארי. ללמוד בטירה עתיקה מלאת צריחים, עם מועדון בעל אח מבוערת בחורף ויופי של נוף באביב - זה הרבה יותר מדליק מכל תיכון בנתניה, באחריות. בימיי לא היו בעיר חטיבות ביניים, אבל הוגוורטס עדיין יותר מדליק מכל בית ספר יסודי שבדקתי.

בסרט הזה מגיעה אמה תומפסון בתפקיד אורח, כפרופ' טרילוני, המורה לגילוי עתידות. היא עושה את התפקיד מצוין, למרות שיותר ממגלת עתידות היא נראית כמו היפית תמוהה מהסיקסטיז של ימי "שיער", רק המבטא שונה. בכל מקרה, השמועה אומרת שהיא לקחה את התפקיד רק כדי להרשים את ביתה בת הארבע גאיה (היום שש). לשמחתה, כך נדמה לי, למרות שקנת' בראנה היה מועמד לתפקיד הבמאי הוא לא זכה בתפקיד.

הזוכה היה אלפונסו קוראן המקסיקני, שביים את הסרט "ואת אימא שלך גם" והשנה ייצא סרט חדש שלו בשם "פריז ז'טם". בניגוד לאחרים, לא התרשמתי שהחלפת הבמאי עשתה נפלאות לסרט - אבל זה רק מפני שחיבבתי את השניים הקודמים (אני זוכרת שחיבבתי, אני לא זוכרת למה, זה היה לפני עידן הבלוג).

מה שכן, נהניתי מגארי אולדמן - שאומנם היה מכוער ברמות-על בתור סיריוס בלק, אבל מילא את התפקיד נאמנה. אגב, הקעקועים על גופו וידיו של בלק נלקחו היישר מכנופיות אסירים רוסים - ובמקור הם מעידים על בעליהם כאנשים שצריך לפחד מהם ולכבד אותם בו זמנית.

המשיכו להרשים: אלן ריקמן כפרופ' סנייפ המפחיד (אך הסקסי בדרכו שלו), ורובי קולטריין כהיגריד חובב ההיפוגריף. עלה לי על העצבים: דראקו מאלפוי. חבל עליו: ריצ'רד האריס ז"ל, הדמבלדור הקודם. מעורר הערכה: צוות האפקטים המיוחדים עבד ששה חודשים כדי ליצור את הסוהרסונים. מעורר מחשבה: באחת הסצינות קיבל דניאל רדקליף (הארי) מקוראן את ההדרכה "דמיין שאתה רואה את קמרון דיאז בתחתון מינימליסטי (G-string)". מצד שני, בחוזה של הבמאי היה סעיף שאסר עליו לקלל ליד הילדים. לך תבין.

בעצם, אפשר גם לא להבין. אפשר פשוט סתם ליהנות, ולצלול לעולם שאין בו בחירות ואין בו קדימה - לפחות בסרט.

"הארי פוטר והאסיר מאזקבאן (Harry Potter and the Prisoner of Azkaban)", בריטניה 2004. במאי: אלפוסנו קוראן. שחקנים: דניאל רדקליף, אמה ווטסון,רופרט גרינט, גארי אולדמן, אלן ריקמן, רובי קולטריין, אמה תומפסון.141 דקות.