באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"חוש השלג של העלמה סמילה", שבת 17:20, ערוץ הוט דרמה

הדבר היחיד שידעתי על "חוש השלג של העלמה סמילה" לפני שצפיתי בו, הוא שעדי קראה את הספר, וגם כתבה עליו פוסט. מה היא כתבה שם, לא זכרתי בכלל ולא היה לי זמן לבדוק - הסרט בדיוק התחיל.

הדבר הראשון שנראה לי נחמד, היה שנקודת המוצא של הסרט היא בקופנהגן, דנמרק, היעד הבא שלי. אלא שזו גם היתה הפעם האחרונה שאפשר להגיד על הסרט הזה משהו נחמד. כן אפשר להגיד שיש כאן הרבה עוצמות, מעין סרט מתח ברחבי השלג של גרינלנד, כאשר תגליות מדעיות מתערבבות באובדן חיים ובתולעת ארקטית פרה-היסטורית שמתעוררת לחיים. המוטו: השלג מכסה על הכל, אבל לא על האמת.

הסרט מבוסס על ספר של פיטר הוג באותו שם. אריאנה מלמד כתבה על כך "תנו לו להוביל אתכם במבוך של אינטריגות מדעיות-פוליטיות עתיקות יומין עד לקצה חוג הקוטב, בעזרת אישה קצרת-רוח, מעשית להחריד ונטולת כל סנטימנטליות. ובבקשה, הימנעו מן הסרט האידיוטי שנעשה על פי הספר".

אידיוטי? ככה יפה להגיד? כן, אני יודעת שהוג מציב רף מאוד גבוה למי שמנסה לעשות סרט על פי ספר שלו. אבל לא, לא נראה שהתוצאה הפעם כל כך גרועה. כלומר, במנותק, כסרט בפני עצמו, מדובר בסיפור שמצטלם נהדר, וכיוון שבמרכזו ילד בן שש שמת, וזיכרונות וחוש צדק מפותח הקשורים בו, אפילו הצלחתי למחות דמעה או שתיים.

אם כי, חייבים להודות, הדמעות שלי הן לא מדד ל"האם סרט טוב או לא".

אחת הטענות נגד הוג דווקא, היתה על הניסיון שלו לכתוב אישה בגוף ראשון. הוא באמת יצר דמות קרה מאוד, קרה אפילו יחסית לגרינלנד שממנה באה: סמילה כל כך חשדנית, כל כך מסרבת להיקשר, רק איזייה בן השש הצליח לחדור אל ליבה, וגם הוא נלקח ממנה, ועכשיו היא תעשה הכל - באופן לא רציונלי - כדי למצוא מי עמד מאחורי מותו ולמה. מבחינתה, לא הרגו רק אותו, אלא הרגו גם קצת אותה, את החלק שבה שהרשה לה להרגיש.

כמובן שכל זה נכון רק עד שבא הגבר, ואחרי מאבק עקשני היא נכנעת לו. כאלה אנחנו: בסוף תמיד נכנעות לגבר, לא משנה כמה אנחנו קשוחות. "גם אני רוצה כבר לנוח", זו שורה שכתב גבר, חנוך לוין. ואי אפשר להגיד שהוא לא הבין נשים. זה מדליק אותם שאנחנו כאלה קרות, אז כשהם כותבים על זה הם לוקחים את הכל שלושה צעדים קדימה, הפריזר יותר חם מהלב שלנו.

תראו לאן הגעתי, וזה בכלל סרט מתח.

"חוש השלג של העלמה סמילה" (Smilla's Sense Of Snow), דנמרק/גרמניה 1997. 120 דקות. במאי: בילה אוגוסט. שחקנים: ג'וליה אורמונד (סמילה), גבריאל ביירון (השכן, הגבר שבו היא מתאהבת), קליפר מיאנו (איזייה), רוברט לוג'יה (מוריץ, אבא של ג'וליה), ריצ'רד האריס (ד"ר טורק, החוקר הגדול והיהיר של מכרות גרינלנד), טום וליקנסון (פרופ' לויין, שעבר עם מכרות גרינלנד ושבדק את הילד), ונסה רדגרייב (אלזה לובינג, לשעבר בכירה במכרות)