באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מרתה", שלישי 19:00, ערוץ החיים הטובים

מה מרתה סטיוארט רוצה בסך הכל? לא לחזור לכלא, ושיאהבו אותה. בשביל החלק הראשון, היא מתרחקת מניירות ערך. בשביל החלק השני, היא מנחה תוכנית טלוויזיה ומוציאה עיתון, ומחלקת תרומות לארגוני התנדבות. ממש כמו אופרה ווינפרי, רק בלבן, ועם פחות סטייל.

מרתה סטיוארט, נדמה לי שכולם יודעים, היא הגורו של אודטה. אחת כזאת שתמיד יודעת להסתדר עם כל הדברים הקטנים של החיים - שהפרחים לא יבלו, שהעגבניות לא ישפריצו, שהחולצה תהיה מקופלת כמו שצריך. היא ידעה, ואמריקה לא (וגם אודטה לא), וככה נוצרה כוהנת חדשה שזכתה להערצה מתמשכת על פני עשרות שנים.

אחר כך היא הסתבכה קצת, זה לא באמת חשוב, הרי זה נוגע לכסף - שהוא עניין גדול של החיים, ואנחנו פה בעניין הקטנים. מה זה משנה לאן היא הלכה, איפה היא ישבה וכמה ביקורים הירשו לה בשבוע. העיקר שהיא חזרה, והיא איתנו.

איתנו, זה אחוז נרחב מאמריקה ואחוזים ניכרים מאודטה, אבל אפילו לא שבריר ממני. שונאת זיופים, ושונאת התנחמדות. בחיי שלא הבנתי למה ג'יי לנו שיתף איתה פעולה בכתבה מצולמת, והסכים להראות איך הוא מכין כנפיים במטבח של מוסך המכוניות הישנות שלו. מה, הם חברים? הוא חייב לה משהו? הוא מרחם עליה? זה ממש לא ברור, והיתרון היחיד של זה לצופים הוא לגלות כמה מיסטר לנו קטנצ'יק.

האייטם הבא, שחקנית שתקועה באופרת הסבון שלה 35 שנה, היה משמים הרבה יותר. סוזן לוצ'י, אריקה מ"כל ילדיי", רק חיכתה שיתנו לה זמן מסך בלי שהיא תצטרך לשנן משפטים אידיוטיים. אם מרתה תגיד לה למלא עציץ ענק באדמה ולשים צמחים, היא תעשה את זה בכיף. רק שלא יגידו לה ללכת. היום, אגב, מתארח פי דידי, אני רוצה לראות את מרתה מסנג'רת ככה אותו, בלי לחטוף איזו נוגרה לפנים. חוץ מזה, מה אכפת לי שיצא להן עציץ-ענק יפה, אם אין לי מרפסת או גינה לשים אחד כזה אצלי?

אבל זה באמת זניח, המרפסת שאין לי. לאורך כל התוכנית מרתה נראית כמו דמות האישה המהונדסת של שנות השישים האמריקניות - רק שהפעם היא עושה את זה מבחירה, כך שהצביעות והזיוף הפלסטיקי על אחריותה. אחרי זה, קצת קשה להאמין שיש לה "חברים" בניו אורלינס, והיא באמת מאמינה שחשוב לתרום להם בעקבות נזקי קתרינה - במיוחד שאין לה בעיה להגיד שהמרואיינים צולמו לפני ההוריקן, והמערכת לא הצליחה לאתר שניים מהם אחריו, ונעבור לאייטם הבא. סאבטקסט: לא הצלחנו, למי אכפת, זה לא שהם באמת חברים שלי.

לא לימדו את מרתה שום דבר בכלא? לא היה לה שם חדר טלוויזיה עם תוכניות של "אופרה" ללימוד עצמי? שום תירוץ לא יתקבל כאן. לא פונצ'ו לקהל, ולא לפ-טופ לילדי ארגון Public Color. בשביל להצליח, צריך כנות. ככה פשוט. וכנות, מה לעשות, לא קונים במכולת.