באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

  צילום: אתר פיפ"א

"באים למונדיאל עם מודי בראון", שבת 21:10, ערוץ 2

אחד היתרונות היחידים של הפיכת המונדיאל לסוללת שידורים בתשלום הוא הבאתם של אנשי ערוץ 5 הנישתי אל הפריים-טיים של הערוץ המסחרי המוביל, ערוץ 2. החל מסוף-השבוע האחרון, יותר ויותר אנשים, נשים וטף יודעים שמודי בראון זה לא רק דיסקונט, אלא גם כדורגל. כשלא טוחנים אותו בשמירות, הוא יודע להחליף יופי של דאחקות עם חיים רביבו.

וכבר אנחנו עוברים לפלוס השני של "באים למונדיאל עם מודי בראון": רביבו במשקפיים סופר-סקסיים. כן, כן, כדורגלן עם משקפיים, יש דבר כזה. לא ברור אם זה מפני שהוא קורא את מדורי הכלכלה ביתר אדיקות מאז שהפך לאיש עסקים, אבל מה שבטוח, זה מחזק לו את הגבריות באופן הרבה יותר מוצלח ממה שעושה הזקן החדש של מריאנו.

שלא תהיה טעות: גם מריאנו הוא יתרון של "באים למונדיאל", אבל לוקח לו קצת זמן להתחמם - הוא רגיל שכותבים לו את השורות מראש, ופה הוא צריך להיות עירני ומשעשע לבד. אז לוקח לו זמן, אבל הוא מתרגל ונזכר איך עושים שמח (מה עם איזה חיקוי של מראדונה?) - מה שקשה לומר על מירי נבו. אומנם אני מחבבת אותה, אבל פה היא היתה טיפה'לה מיותרת. מזל שהיא נעלמה לטובת אילנה דיין, שהסבירה כל כך יפה את התפקיד של הכדורגל בארגנטינה. מי ידע שהיא יודעת כל כך הרבה עובדות על הנבחרת המהוללת.

מכאן זה רק הלך והשתפר. כתבה טובה של קופרמן, כתבה קצרצרה אך חביבה של ציון ננוס, ומנשה אמיר מקול ישראל בפרסית שהסביר למה אם השחקנים האיראנים מנצחים, הם מתחילים להזדהות איתי. ואחר-כך הדג נחש שרו את הלהיט של הקיץ "הנה בא", ועשו כיף כמו שהם יודעים. ואחרי זה הוכח סופית ש"באים למונדיאל" היא אחת התוכניות הכייפיות של החודש הקרוב, ושערוץ 2 יכול לחזור לשלט שלי על בסיס קבוע.

עוד היה מעניין בסופשבוע:

* האודישנים של "כוכב נולד 4", בעיקר בזכות מרגול

* "בחזרה לתחתית" עם מפקדת כלא מגן, המיועד לאסירים החולים בגופם ובנפשם

* מסע עולמי עלתה בערוץ 10 עם עונה חדשה, ועשתה לי דז'ה וו לימיי בריביירה

* "אז הרצל אמר", פרק שלישי ואחרון על ירושלים (בהשוואה לתל אביב). מעולה!

* מעניין לוידיאו: אבודים ו"24" באקסטרה הוט. בשבוע הבא אראה 4 פרקים ברצף J