חמישי בבוקר
הבוץ הלבנוני
גידי וסיוון, הופעת בכורה אצלי על המסך, יושבים עם ד"ר אודי לבל מהמרכז הבינתחומי הרצליה, שהיה המתרגל הכי מדליק שלי בכל שלוש שנות האוניברסיטה. לידיעת הבנות, הוא גם נראה טוב.
אבל לענייננו: לבל אומר שהלבנונים מאוד מתעניינים בנו. למשל, איזה שירים אנחנו משמיעים ברדיו, שמחים או עצובים, וכמה פעמים השדרנים שלנו מזכירים את המילים "הבוץ הלבנוני". מי בודק את זה בשבילם? חוקרים אירופאים שתומכים בלבנון.
העורף הישראלי, לעומת זאת, קם בבוקר ורוצה לשמוע ש"הכניסו להם". אחר-כך מקשיבים לנסראללה, כי מאמינים לו - והוא כמובן יודע את זה, ומנצל את העניין לטובתו.
שאנטי באנטי
באותה שעה בדיוק סיגל שחמון מדברת עם ג'סיקה נבו על "נחל זורם", שיטה בת ארבעים שנה לחיבור חלקים מנותקים בגוף. למיטב הבנתי, מדובר בשיטה שלאנשי החדשות של ערוץ 10, או יותר נכון למשמרת הבוקר שלהם, כדאי להשתמש בה.
בשם האסקפיזם: ביולי-אוגוסט אפשר לבוא כל יום בשבע בערב לחוף פרישמן, ולזרום עם ג'סיקה.
מי מתחנן
בפוקס ניוז דוגלים בשתי כותרות רצות: "כוחות ישראלים תופסים עמדות בדרום לבנון", ו"ראש ממשלת לבנון מתחנן לשביתת אש". לפחות הראשים המדברים בעדנו.