
"התר מילס – גברת מקרתני האמיתית", חמישי 23:25, ערוץ 8
סיפור החיים של התר מילס הוא ביזארי לחלוטין, אבל עוד יותר מזה - סתום לחלוטין. על כל פרט שהיא מספרת יש אחד שיאשש ואחד שיכחיש, לכל סיפור יש פרטים נכונים ופרטים שלא, ובאופן כללי, הבחורה התפרנסה יפה מהונאות - בין אם חומריות ובין אם ספיריטואליות. לא ברור מה פול מקרתני מצא בה, אבל נדמה שהאומה הבריטית כולה נשמה לרווחה כשזה נגמר.
היא הפכה את סר פול לפתטי, מתלוננים הבריטים. מה פתאום הוא הגיע לתחרות של חברת שמפו, למה הוא צבע את השיער בכתום, ומה זה הבגדים המעודכנים האלה, שיותר מכל מעידים על כך שהוא מנסה לעמוד בקצב של זוגתו הצעירה ממנו ב-25 שנה. תרגום לעברית: שילבש סוודרים וישתה תה בבית, הקשיש הזה. אחרי הכל, הוא הגיע לגיל 64, והיום אנחנו יודעים: שירים טובים הוא כבר לא יכתוב.
האמת היא ששנים שמעתי על גברת מילס, ואף פעם לא הקדשתי מחשבה לבחורה קטועת הרגל (בעקבות תאונה שגרם שוטר על אופנוע). קודם כל, לביטלס ולי אף פעם לא היתה זוגיות מעוררת אחרת. שנית, בעיניי היא מכוערת, אז לא הבנתי איך אפשר לדבר עליה כעל דוגמנית. ושלישית, על הפעילות הוולונטרית שלה למען פגועי גפיים - עניין בהחלט מעורר הערכה - אף פעם לא כתבו מספיק, או באופן בולט. הרבה יותר חשוב היה לספר על שנאתה של סטלה מקרתני לאימה החורגת.
והנה, פתאום מגיעים אל המסך אנשים שמספרים כיצד שינתה את חייהם. ופתאום הגבר הזקן עם הסוודר והתה הוא אביה החורג, שמספר כמה היא היתה מסכנה בילדותה, ולכן אין להתפלא על התנהגותה בהווה. לא ברור אם הוא לטובתה או נגדה, או שמישהו שיבש את הכוונות הטובות שלו - אם להסתמך על הצהובונים הבריטיים, אז כנראה שהאופציה השלישית היא הנכונה.
מעבר לגבר הזקן יש גם חברת ילדות, חברת מסיבות, בעל לשעבר עם שם ביזאר (אלפי קרמל), גיסה נחמדה, בימבו שנהנית מתשומת הלב - אבל אפילו לא סר אחד. מה פתאום שיהיה. למי להאמין, ולמי לא? קשה לומר. מה שבטוח, בסופו של סרט, אי אפשר לא לתהות איך היו מגיבים הישראלים אם שלמה ארצי היה יוצא עם נינט.