באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

אין לי מה לכתוב, כי לערוצים אין מה לשדר.

מלחמה, מלחמה, עוד מלחמה, ולקינוח תיקו של מכבי חיפה עם ליברפול - שזה לא רע בפני עצמו, רק שאם רואים דקה קודם את ראש העיר בחליפה וצעיף ירוק, ושומעים אותו מבטיח לא להוריד את הצעיף כל המשחק, ברור שמשהו פה לא נורמלי. הרי האיש הזה רץ מבום לטראח, מאיפה יש לו 90 דקות פנויות לא כולל הפסקה במחצית, להקדיש לבוקולי שאני מעדיפה לקרוא לו ברוקולי?

לערוצים ממש אין מה לשדר. והתוצאה היא שיש לי שש סדרות קבועות שאספתי בעמל רב, ואני מנסה לחלק אותן בין הימים:

ראשון - "הצילו", אקסטרה הוט, כבלים

שלישי - "הסופרנוס", יס פלוס, לוויין (מוקלט)

שישי פעם בשבועיים - "הבית הלבן", יס פלוס, לוויין (מוקלט)

שבת פעם בשבועיים - "24", "אבודים", אקסטרה הוט, כבלים (מוקלט)

שבת - "המגן", ערוץ 3, כבלים

כמובן שאפשר לשחק עם זה קצת, אבל בסופו של דבר התוצאה ברורה: לא יותר משש שעות בשבוע, במקרה הכי אופטימלי. ואני עוד מתיימרת לקרוא לעצמי רב-ערוצית.

כדי לגוון, אני עוברת לפעמים לערוץ הבידור הישראלי, שאחרי "פירמה" הביא את היציאה שנקראת "שניים", ובה, למשל, עדן הראל מראיינת את ג'ייסון דנינו הולט, יעל גולדמן את יאיר ניצני, עודד מנשה את יהורם גאון, איציק זוהר את משה דץ,  וכן הלאה. ביזאר ככל שזה יישמע, מדובר בחצי שעה כייפית לחלוטין.

לחלופין יש את ערוץ אדוונצ'ר 1 המוצלח, אבל עוד לא הצלחתי למצוא בן אדם אחד שרואה אותו. מעט יותר צופים יש ל-BBC Prime, אבל גם לא מספיק. במקרה שאני בבית, וצריך לסגור את הלילה, לדיוויד לטרמן יש לפעמים אורחים טובים, אם כי הוא לא מצחיק אותי. יותר מדי בדיחות אמריקניות.

מה עוד נשאר שם... תנו לי להיזכר. אה, יש את חדשות ערוץ הבידור של !E, אבל גם שם לפעמים התוצאה אמריקנית מדי. למה אני רואה את הטראש הזה? סיבות מקצועיות ;) זה לא אומר אגב, שאני רואה את התוכנית של גיא פינס. יש גבול. נדמה לי.

וזהו, ממש גירדתי את הרצפה פה. יכול להיות שאני מפספסת משהו?

כי פייר, המלחמה די נמאסה עליי. אם כולם מתעקשים להישאר שם ולא לקבל את הפתרון המדיני, אי אפשר להכריח אותי להסכים, כלומר לצפות. זה גם מדכא לאללה, ואני בחורה אופטימית מטבעי. או אסקפיסטית, תלוי איך מסתכלים על זה.