באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"תחת שמש טוסקנה", באחד מערוצי הסרטים הקרובים לביתכם (לא ביום כיפור)

אין נוף קסום יותר מהנופים של טוסקנה, אלא אם אתם בניו זילנד. אבל מה הסיכוי שתדרימו כל כך הרבה? וכמה פעמים בחיים תעשו את זה? בוודאי לא תקנו שם בית. איטליה יותר קרובה, פירנצה יותר מושגת, והכפרים מסביב הרבה יותר נגישים. צריך פשוט לרצות.

ברצון הזה, פחות או יותר, מתמצה הדמיון בין הספר "תחת שמש טוסקנה" לבין הסרט שנעשה באותו שם. בשני המקרים מדובר בטוסקנה, בעיירה קורטונה, בבית בבראמאסולה, והגיבורה היא פרנסס - אבל כאן נגמר הדמיון. על כן, לא יכולתי שלא לתהות במהלך הצפייה: כמה כסף קיבלה פרנסס מאייס, שכתבה מעין אוטוביוגרפיה, כדי שתיווצר דמות שונה ממנה לחלוטין. נכון שדיאן ליין אישה מאוד יפה, ועדיין.

הרי פרנסס האמיתית הגיעה למקום עם בעלה. יחד עם הם שיפצו ועברו את התלאות. היא כבר היתה בגיל שבו לא מחפשים סטוצים עם איטלקים. ואילו בסרט הגיבורה היא בת 35, מתאהבת במרצ'לו מפוזיטנו שבדרום המדינה, יש לה חברה לסבית שבאה ללדת אצלה בבית, מתווך הדירות כל הזמן על סף מימוש התאהבותו בה, יש גברת בלונדינית משוגעת שמחלקת לה עצות, וזקן שאף פעם לא אומר שלום. כל הקלישאות בסיר אחד, בדיוק מה שהספר ניסה להימנע ממנו.

אתרי התיירות של איטליה מופיעים בסרט במשורה, אולם קשה לפספס אותם: חמש שניות של הדואומו בפירנצה, חמש שניות של פיאצה ונציה ברומא, קצת נופים מפוזיטאנו. נדמה כאילו הם נתפרו במיוחד רק בשביל לעודד את הצופים-תיירים לעלות על מטוס. קשר אמיתי לעלילת הסרט - אין שם. עוד סיבה שמונעת ממי שלא מכיר את המקור להבין איך "תחת שמש טוסקנה" נבחר לספר השנה של הניו יורק טיימס לשנת 1997. לאן בדיוק מפליגים עם הקלישאות האלה?

בתור חובבת טוסקנה אמיתית, אין לי ספק שצולמו בחבל הארץ הזה סרטים טובים יותר - "תה עם מוסוליני" הוא אחד מהם. על כן, מוטב לכולם לשכוח מ"תחת שמש טוסקנה" שהפך לסרט בנות, ולעבור הלאה, לסרטים טובים יותר.

"תחת שמש טוסקנה", ארה"ב 2003. 113 דקות. במאית: אודרי וולס. שחקנים: דיאן ליין, סנדרה או, ראול בווה, אניטה זגריה.