באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

בעקבות החדשות:

כשהיינו בכיתה י', היה לנו מורה לגיאוגרפיה שבזמנו הפנוי, כלומר בלילות, עבד גם כברמן. אין לי מושג מדוע הוא נכנס להרפתקת ההוראה, אולם הוא לא שרד בה זמן רב. אולי הוא חיבב את התחום, אבל מבחנים לא היו הצד החזק שלו. על כן, הוא ביסס ציון של שנה שלמה על סמך מבחן אחד. מי שקרא את הספר שהתבקשנו לקנות בתחילת השנה, הצליח במבחן. מי שחשב שבגלל שלא פתחנו את הספר אפילו בשיעור אחד, כנראה שאין בו צורך, נאלץ להתפתל מול הדף הלבן. במקרה שלי: דף משבצות שעליו צבעתי ריבועים להנאתי ולהנאתו של המורה.

המבחן היה על מדינה אחת שלא ידענו עליה מראש, והיינו צריכים לנתח את כל הנתונים הקשורים בה ובהתנהלותה. אוכלוסייה, נתונים פיזיים, כל פרמטר אפשרי. בקושי רב, הגעתי לציון 83. למדינה קראו נמיביה. עיר הבירה שלה היא ווינדהוק.

זו היתה ההיכרות הראשונה שלי עם המדינה שאליה נמלט לאחרונה קובי אלכסנדר, יו"ר ומנכ"ל קומברס טכנולוג'י (וגם אחד משלושת המייסדים), אשר מואשם בהטעיית והונאת בעלי המניות והמשקיעים בפרשת ה-Backdating באופציות החברה. הרווח שלו מהפעלת השיטה: 250-300 מיליון דולר. על-פי חוקרת של ה-FBI, הוא ניסה לשחד בכיר בחברה לשאת באשמה במקומו. לבית-המשפט היא סיפרה כי "הוא הציע 5 מיליון דולר, ואז ביקש ממנו לנקוב בסכום המבוקש". זה לא עבד, וכעת העובד משמש כעד תביעה.

אחרי מרדף שהתנהל במשך כחודש, ושבמהלכו הוגדר כנמלט מרשויות החוק בארה"ב, נעצר אלכסנדר בעיר קטטורה, לא רחוק מבירת נמיביה. למחרת הוא הובא בפני שופט מקומי שהורה על הארכת מעצרו. משפחתו שהתה אז, וגם עכשיו, במתחם הווילות גולף אסטייט, שסמוך למלון הקאנטרי קלאב היוקרתי בעיר. באפריקה, אם יש לך קצת כסף, אתה יכול לחיות מצוין. לרגעים מסוימים אתה גם יכול לחשוב שאף אחד לא יכול לעלות עליך ועל השחיתויות שלך. הרבה ישראלים ניסו את זה, והצליח להם.

לא סתם בחר אלכסנדר בנמיביה: למדינה שבדרום-מזרח אפריקה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב (זה לא עוזר לו בינתיים), והיא בדרך כלל רחוקה מהכותרות. אחרי שנות קולוניה מרובות, קיבלה נמיביה את עצמאותה ב-1990. השלטון בה היה די יציב, ורק בנובמבר 2004 התחלף בה הנשיא. 825 אלף קמ"ר של אדמה, ואף פיסת מים לרפואה. אם אלכסנדר רצה לטבוע, הוא היה חייב ללכת לים. וליתר דיוק: לאוקיינוס האטלנטי.

נמיביה היא המדינה הראשונה בעולם שהכניסה לחוקה שלה את הגנת הסביבה כערך מוביל - משהו שאלכסנדר בן ה-53 יכול ללמוד ממנו כמה דברים, במיוחד לאחר שפגע בסביבתו הקרובה והרחוקה. האיש היה דמות נערצת, מודל לחיקוי, "שוחה במימי וול-סטריט כמו כריש", 25 שנה במקום אחד שבו הוא שלט ביד רמה. מתרחק מראיונות - עכשיו גם ברור למה - אבל לא מתבייש להצהיר: "אני נשוי לקומברס. זו אשתי השנייה, והיא הרבה יותר תובענית מאשתי הראשונה" (ראיון לידיעות אחרונות, 2002).

עוד קשרים משפחתיים: איש העסקים רון צוקרמן, הנשוי למיכאלה ברקו, הוא בן דודו של אלכסנדר, ושתי המשפחות נהגו לצאת לחופשות משפחתיות. ויש גם סיפור על חברות טובה: מסיבות השמורות עמו, החליט להעניק לפרסומאי יורם באומן, חבר ילדות ומי שהכיר לו את אשתו חנה, מיני קופר חדשה מדגם ה-S הספורטיבי שמצויד בגג חשמלי נפתח (יוני 2005). ככל הנראה זו היתה מתנת חתונה, אבל קשה להתחייב.

קשרים טובים, משפחה טובה, כל כך הרבה כוח ביד, ולאן הוא לקח את כל זה. לו היה אלכסנדר נבחן היום על אותן שאלות שעמן התמודדנו אז, בכיתה י', אי שם בתחילת שנות התשעים, סביר להניח שהוא היה נכשל בגדול. אולי בשנותיו הקרובות בכלא יהיה לו זמן להתכונן מחדש.