
"הכל עשר עם דודו טופז", רביעי 21:00, ערוץ 10
בדרך כלל אין לי שום בעיה עם דודו טופז, בניגוד לכל הצדקנים.
בן אדם חכם, עם ידע בלתי מבוטל, שבחר לבדר את ההמונים וקיבל בחזרה את אהבתם.
האם אני בין ההמונים? לרוב לא, לפעמים כן.
האם בסביבתי מישהו רואה את התוכנית? לא שאני יודעת.
האם בסביבתי מישהו משמיץ את טופז? ועוד איך.
בלי שום סיבה.
אתמול סופסוף יצא לי להציץ קצת בתוכנית החדשה של טופז "הכל עשר", שרצה זה כמה שבועות. כבר בהתחלה הוא הבטיח ראיון עם אמן מוכר מאוד, זמר, שהידרדר לפת לחם. חיכיתי. כלומר, בינתיים עשיתי דברים אחרים, אבל חיכיתי. אתניקס שרו, טררם עשו טררם, והזמר עוד לא בא.
חמש דקות לעשר, כי לדודו אין אלוהים עם דדליין, הגיע שלב הנאום העצוב. ואחר כך ראו את הילדים של הזמר. והם היו כל כך אומללים ועצובים, שזה לא להאמין. במיוחד הבן, בגיל שבע-שמונה. אז נכון, "התאכזבתי" שמדובר באבי ביטר. אחרי הכל הבטיחו לי זמר ששיחק בסרטים והופיע בטלוויזיה ומוכר לכולם, ושבעקבות האשמות שמהן הוא יצא זכאי הוא כבר שנה וחצי לא מופיע בטלוויזיה. אז ציפיתי.
ואז עלתה במוחי השאלה: מתי בכלל ביטר כן הופיע בטלוויזיה?
אבל בסדר, נחליק אותה. בהתחלה ביטר ניסה לחייך, לשחק קצת, אחר כך לא הפסיק להזיל דמעות. לא חראם על הילדים שצריכים לראות ככה את אבא שלהם? ודודו, מה פתאום הקישור הזה "גם אותי האשימה בהטרדה מינית אישה שאני בכלל לא מכיר". מה זה פה, אחוות המסכנים? מי אמור לקנות את הזיוף הזה? הצופים? ביטר? הילדים שלו?
אולי באמת הילדים.
כמובן שהנדבן התורן נמצא עוד בטרם נוגבו הדמעות, וביום ראשון יופיע ביטר במועדון המסבאה וכל ההכנסות ילכו אליו וזו תהיה ההתחלה. אני לא אוהבת אפילו שיר אחד של ביטר, שלא לומר לא מכירה אפילו אחד, אבל כנראה שיבואו לא מעט אנשים. בינתיים, טופז מאחל לו לצאת מהביטר, ומייד מתרגם "מהמרירות", אולי מישהו לא הבין. הילדים, נניח.
עוד דקה זורמת, וכבר טופז עובר לאיזו תחרות דבילית ומזמין את ביטר לשפוט. יא אללה, איך שהחיים זה שעשועון. חבל שאין לו אחלה רייטינג.