באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"שכל העולם ישמע", שישי 21:15, ערוץ 2

על פניו, מדובר בקונספט מעצבן. וגם הייתי נורא עייפה, אחרי יומיים גדושים. החלטתי לתת לזה רבע שעה, ולעבור ל"עמוק באדמה" המוקלטת. איכשהו, נשארתי עד הפסקת הפרסומות. ואז אימא שלי התקשרה, והקציבה לנו שבע דקות, כי גם היא רואה את התוכנית. בזווית העין ראיתי שנטלי כתבה לי במסנג'ר שהיא עוקבת אחרי הג'ינג'י והבחורה שלו (נחסוך תיאורים).

למה שלושתנו, ובוודאי עוד רבים אחרים, ראינו את זה? הרי הסוף היה ברור. אם לא היה מוצלח פרפקט, ואביבית לא היתה אומרת כן לליאור, זה לא היה משודר בתוכנית הראשונה של "שכל העולם ישמע". מה גם שמדובר בתוכנית ארוכה - איך הם הצליחו למגנט אותנו שעה וחצי, בניכוי זמן פרסומות? ובקיצור: איך, איך הצליחו לעבוד עלינו ככה?

"שכל העולם ישמע" עובדת על מנגנון ברור - טיפה הפתעה, הרבה-הרבה גרנדיוזיות, ומנה מדוגמת של רגש. כשאנחנו שומעים על הצעת נישואים מצולמת, אנחנו רוצים לראות את הפנים המופתעות של הבחורה. כשאנחנו רואים שהרבה אנשי מקצוע מעורבים בזה (מבחינתי אלה היו צדי צרפתי ובני כרמלי), ברור לנו שההפקה לא מחופפת. כשהבחורה אומרת כן, וכולם מתרגשים, קשה שלא להתרגש יחד איתם.

פה זה לא "פספוסים" ולא תוכנית מתיחות: אף אחד לא ייפול, אף אחד לא יחליק, אף אחד לא ייצא טמבל. יש מצלמות נסתרות, אבל לא מחפשים את הגנב, את הנבל, את הרשע. הדבר היחיד שמשותף הוא המציצנות: לראות איך זה עובד אצל אחרים. ופה זו בכלל מציצנות-לייט.

הפלא ופלא: גם בלי כל האלמנטים שהביאו רייטינג ליגאל שילון ולאמנון לוי, אפשר להצליח. תוכנית חיובית, שככה יהיה לי טוב. לא מזיקה, לא מפריעה, לא מטלטלת. הופס, הגענו למסעודה משדרות.

תמו ימי המכרז, תמה תקופת ההתחנפות, ובאו ימים קשים לזכייניות ערוץ 2. הן חייבות להגדיל את ההכנסות כמה שיותר מהר. מסעודה טובה להכנסות? מסעודה תקבל מה שהיא אוהבת. ומי שיש לו בעיה עם זה, שילך לעשות ילד לנורית דאבוש (יו"ר מועצת הרשות השנייה).

אין ספק שבאופן אישי הייתי מעדיפה לראות סדרת דרמה ישראלית מקורית. ואני בטוחה שהיא לא היתה מביאה פחות רייטינג. היא רק היתה עולה הרבה-הרבה יותר לזכיינית קשת. אם הייתי חברת שח"ם, הייתי יוצאת עכשיו להפגנות. אבל אני לא. אני רק צופה אחת, שלא סבלה אתמול בערב.