באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"יאיר לפיד", שני 21:00, ערוץ 2

יש כאלה שאוהבים את יאיר לפיד, יש כאלה ששונאים, ויש כאלה שעובדים בזמן שהתוכנית שלו משודרת.

אבל מה קורה עם אלה שקודם אהבו, אחר כך שנאו, אחר כך עבדו, ועכשיו פתאום התפנה להם הזמן? איך מפתחים רגשות בזמן כל כך מהיר? ועוד כלפי פתיח מצויר? מזל שהחבר'ה ממשינה נשארו לנגן. משהו קטן - אבל ממש קטן - וטוב.

לא יודעת מי זה יונתן ברק, אני מהעידן של שלום אסייג, אבל לבקר הזה היה פאנץ' סיום מעולה על הכותרת של גילה קצב "לעולם לא אעזוב אותו" – "מסכן קצב, כל הזמן חדשות רעות". כולם היו מבסוטים, הרביצו כפיים, ורק ללפיד היה דחוף להגיד "דווקא אישה נחמדה גילה". פחדן. והוא חטף על זה בהמשך.

הלך ברק, בא אולמרט. שורה תחתונה מהראיון עם ראש הממשלה: הוא בכושר מצוין, אבל זה לא הופך אותו לסקסי ("אני הופך כל אבן, אבו מאזן לא רוצה פגישה"). משהו על מבקר המדינה? תשכחו מזה. יש לכם את פרופ' רובינשטיין ואת פרופ' אבינרי, תשאלו אצלם. משהו על הדיווחים בתקשורת? יותר פשוט: "יש פה משהו זדוני ומאורגן שמתנהל בצורה שאין לה תקדים". זדון, חוסר הגינות ושפלות, על זה אולמרט חושב בלילה לפני שהוא הולך לישון, למקרה שתהיתם.

אגב, בשבוע שעבר בדקתי מקרוב את הבית של אולמרט ברחוב כרמייה 8, זה שעל הסכומים ששולמו בגינו יש טענות. פייר? מבחוץ הוא לא להיט. אומנם רחוב שקט ונעים, אבל לא שווה את כל הבלגן. חוץ מזה, אני עדיין רוצה לדעת למי שייך הכלב שהסתובב שם.

בחזרה לראיון, או ליתר דיוק ליועצים שיקבלו בונוס: ראש הממשלה זכר גם את "איתי" וגם את "שמעון השכן" של קרן פלס. וגם לו יש שכן בשם שמעון! הה-הה, שוס! סופשבוע בטורקיה לכולם.

מכאן והלאה הלכתי לקנות פלאפל. בגלל שהוא ממש קרוב, הספקתי לחזור ולשמוע את קרן מספרת על כך שהאנס הסדרתי בני סלע עקב אחריה, ונתפס רק אחרי שנתיים. וגם על החברים שזרקו אותה. ממש מסכנה. הבו לי טישו.

יותר משמח היה המפגש עם אדיר מילר, אבל לא הרבה יותר מצחיק, מלבד התשובה לשאלה "מה אתה הכי אוהב במדינה", שזכתה לתשובה "שכל הזמן היא מפתיעה: קצב מזיין! היית מאמין שהוא זיין? וגילה מרוצה!". מכאן והלאה חזרנו לשטאנץ הרגיל - יאיר אומר "מתוק שלי" לפני הפרידה, מנסה להחליף דאחקה עם תמיר ונשאר פתטי, מזמין כוסית לסיום (יעל בארדו-זוהר היפה), ומקשקש איתה על לא-משנה-מה-העיקר-שהגברים-יהיו-מרוצים (והיא דווקא דיברה יפה מאוד על אפריקה).

רותם וענת הן לא מהקדנציה שלי, ועם השעמום שהן מפילות עליי - יותר טוב שילכו לבנק כדי להגיש את התה בעשר ובשתיים עשרה. אם יאיר רוצה שידור חוזר אצלי, זה הדבר הראשון והלא אחרון שהוא צריך לעשות. עד אז, אני לא במחנה האוהבים.