
"השטן לובשת פראדה", בבית הקולנוע הקרוב לביתכם
34.5% צפו אתמול בתוכניתו החדשה של אורי גלר, שמחפש יורש. אני, לעומת זאת, צפיתי ב"השטן לובשת פראדה". המסקנה הראשונה: לרצות לכופף כפיות זה מאוד ישראלי, לרצות לבלות בנעליים של ג'ימי צ'ו - קצת פחות.
זה לא שאין במדינה הזו בחורינות חובבות סטילטו, הן פשוט מעטות מכפי שהן מוכנות להודות. כאן למגזין כמו "על המסלול" אין שום סיכוי להצליח באמת, בוודאי שאף צלם פפראצי לא היה עט על העורכת. אומנם יש מהדורה עברית לקוסמופוליטן, אבל גם אחרי שלוש שנים, זה עדיין לא זה. בישראל, אף אחד במערכת "הארץ" לא יתפעל מזה שעורכת "לאישה" כתבה לך מכתב המלצה. להפך: אולי אפילו יהיה כדאי להחביא את המכתב הזה (ותסלח לי העורכת. זה לא אישי).
מריל סטריפ עושה כאן עבודה נהדרת כעורכת המגזין המיזנטרופית, האכזרית, המאוהבת בעצמה שחושבת שכולם צריכים ליפול שדודים לרגליה, ויפה שעה אחת קודם. דמותה מבוססת על האישיות הבלתי אפשרית של אנה וינטור, העורכת הכל-יכולה של "ווג", והתסריט מבוסס על ספר מאת העוזרת האישית שלה לשעבר, לורן וייסברגר. את דמותה של העוזרת מגלמת אן האתווי, שמשחקת לא רע בכלל. היא מתחילה כקלומזית ומשתפרת לאט לאט, אבל רק בתחום האופנה. בתחום יחסי האנוש היא לגמרי מידרדרת. וזה למעשה מה שניסה הבמאי דיוויד פרנקל להציג כאן, את הדביליות של עולם האופנה - רק שלא נראה לי שהאנשים הנכונים קלטו כמה זה דבילי.
כי אותן בחורינות על סטילטו, הן בוודאי התלהבו מהדגמים, מהנעליים, מהמעילים, מהתיקים, ומה"היי לייט" של שבוע האופנה בפריז. הן לא קלטו עז כמה הכל ריקני, ולא הבינו למה אנדריאה (האתווי) בוחרת בחבר המג'ויף שלה על פני הכתב החתיך והמדוקדק. שלא לדבר על עוד כמה רעיונות אוויליים שעברו במוחה של הבחורה עם הסוודר המכוער בתכלת והחצאית המיושנת - שתודה לאל הפנימה ששחור זה לא רק מרזה, זה גם יפה כשהאיבזור הוא נכון.
ביציאה מהסרט, אי שם בחלל השירותים, שמעתי בחורה אחת - לבושה זוועה במונחים של "על המסלול" - אומרת שנהיה לה חשק לשופינג של בגדים, וגם בכלל להשקיע באקססוריז וכו'. ובכן, אם כל בחורה במדינה היתה מגיבה ככה לסרט וגם מיישמת, הייתי מוכנה לקחת את המילים שלי בחזרה ולהפוך את "השטן לובשת פראדה" לסרט חובה, כמעט כמו הגיוס לצבא (כלומר עם פטור לחרדים).
"השטן לובשת פראדה", ארה"ב 2006. 109 דקות. במאי: דיוויד פרנקל. שחקנים: מריל סטריפ, אן האתווי, סטנלי טוצ'י, דניאל סונג'טה (שמשחק גם ב"הצילו"), סימון בקר (הכתב השווה)