באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"אגדת דשא", חמישי 21:00, ערוץ 10

מה קורה למי שמתרחק לשבועיים ממכשיר הטלוויזיה, וחוזר היישר ל"אגדת דשא"?

א. הוא מקבל דניאלה וירצר מעצבנת

ב. הוא נהנה מאורי גבריאל המצוין כתמיד

ג. הוא שמח שהשפתיים של סמי הורי לא הלכו לשום מקום

ד. כל התשובות נכונות פלוס תהייה ממתי הדס מורנו היא כוסית

בינואר 2006, כמעט לפני שנה, עלתה לאוויר הידיעה ש"אגדת דשא" של גל פרידמן ועופר ויצמן יוצאת לדרך בהפקת אולפני הרצליה. אז עוד קראו לה "הכדורגל", הצילומים תוכננו לתחילת מרץ, והציפייה הייתה ל-40 פרקים. כמעט במקביל החלו הידיעות על בואה של "האלופה", טלנובלת הכדורגל של משפחת פארן וערוץ 3, שעלתה לאוויר כבר באפריל - והקדימה בהרבה את החבר'ה מנווה חמציצים. סליחה, נווה ארגמן.

מ"האלופה" ראיתי פרק אחד, יצאתי לחופשה - הופ, מוטיב חוזר - ולא שבתי אל סער פדידה (הוא שב אליי, בהודעות SMS. וגם תום שלייפר. אלוהים יודע מאיפה השיגו את המספר שלי). למרות חוסר העניין שלי, גם אני יודעת שיש חפיפה בין "האלופה" ל"אגדת דשא", כולל הסיפור של הבחורה עם הכסף שלא באמת מתעניינת בכדורגל אבל מאוד נהנית להפגין כוח. אם תרצו, אין זו אגדה, אלא מיחזור חומרים.

זה לא שפרידמן לא התכוון להעלות את הסדרה שלו גם כן באפריל. אבל הדברים לא היו תלויים רק בו. "הרעיון שלי כבר שמונה שנים", הוא אמר בתחילת החודש בראיון לגלובס. "אף גוף לא רצה להפיק אותו. רשת כמעט קנו, אבל בסוף התחרטו. ועכשיו סופסוף אולפני הרצליה מכרו את זה לערוץ 10. זה לא עניין אותם בגלל הכדורגל, אלא בגלל הסיפור של אישה שבאה מעולם איקס וצריכה להתמודד...." (כאן הוא מפרט את העלילה. אבל אנחנו כבר יודעים מה כוחה של קוקי, וכמה עצבים היא מכילה).

קשה להחליט אם מזלנו או לא שהעלייה לשידור נדחתה: במקור יעל שרוני היתה אמורה להיות עינת, וחייבים להודות שדניאלה וירצר זה הרבה יותר באזז, והיא גם הרבה יותר שווה לפי המדד שלי: "עם מי סמי הורי היה יוצא לדייט". עם גלית גיאת כן, עם יעל שרוני לא, עם דניאלה וירצר כן. הופ, נגמר. ובקשת סליחה מראש מאשתו. בגזרת הגברים: נבו קמחי הוא אחד שנעלם מהמסך מאז ש"מעורב ירושלמי" סגרה את העונה השנייה שלה בערוץ 2, ונחמד מאוד לראות אותו שוב. אבל לא נראה לי שהוא עושה את זה ליתר בנות ישראל.

בתנאים הנוכחיים, השאלה היא אם התסריט מחזיק מים. התשובה: הוא מחזיק דיאט קולה. למה דיאט? כי חוץ מכמה חולצות אדומות, אין פה שום דבר שמזכיר כדורגל. ולא, מלתחות גברים זה לא כדורגל. אין לי מושג באיזה פרק נקבל קצת צילומי חוץ על המגרש, אבל אי אפשר לקחת טלנובלה ולמתוח אותה על פני 40 שבועות. או שמפיקים בכלום כסף ומשדרים כל יום, או שמעלים את רמת ההפקה - מצדי שידחפו תוכן שיווקי, גם ככה זה תכף חוקי - ומצדיקים ארבעים דקות שבועיות.

שורה תחתונה: רק בגלל השפתיים של סמי הורי, יש צ'אנס שאני אחזור בשבוע הבא. ככה זה, אפילו הביקורת כבר לא בועטת.