באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"החולמים", שני 22:30, ערוץ הבידור הישראלי

החלום הישראלי "לעשות את זה" באמריקה כנראה אף פעם לא ייגמר. מי שגדל על הקלישאה "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" לא יוותר כל כך מהר על האפשרות שלו. רבים נכשלים ומפחדים לחזור, אבל עליהם לא נשמע הערב. כאן "החולמים" מגשימים חלומות ונוגעים בזוהר.

הנה, עדי נוימן עובדת בסוכנות הכי נחשבת IMG ועושה הרבה קמפיינים לחברות ענק. הנה, בתיה ועליסה נוגעות בפריזורה של שר, בריטני ספירס ואליסיה סילברסטון. הנה, נוני טוכטרמן הלבישה את מדונה ופריס הילטון, וב-O.C לא מפסיקים ללבוש דגמים שלה, לפעמים אפילו חמישה-ששה בפרק!

בקיצור, הנה אני אורזת מזוודות, עולה לי על מטוס, ובפעם הבאה שתשמעו עליי זה יהיה בסרט טלוויזיה. אני אהיה צלמת מובילה שכולם באים לתערוכות שלה, אחרי זה יציעו לי לביים קליפ ללהקת רוק חדשנית, כולם ידברו עליו, אני אקח פרס מ-MTV והלהקה תקבל גראמי. משם יתנו לי תפקיד קטן של כבוד בסרט של סקורסזה, ויתנו לי לעשות תערוכה מצילומים שאעשה על הסט של הסרט. ואז אני אשב באולם של האוסקר, לצדי ג'ורג' קלוני, ועל האצבע שלו תנצנץ טבעת.

יה, רייט.

הבעיה העיקרית של "החולמים", אם זה לא היה ברור, היא שרק הצד היפה מגיע אל המסך. אין קשיים, אין בעיות, מספיק לרצות והכל יכול לקרות. או, במילים של משתתפות הפרק: "אם אתה אוהב את עצמך, אתה אוהב את כולם" (בתיה ועליזה), "צריך לעשות את הדבר הנכון" (נוני). כמה פשוט, כמה נהדר.

כשמנקים מהשולחן את הבעיה הפעוטה הזו מגלים תוכנית עשויה היטב שכנראה במקור היתה אמורה להיות סרט ולבסוף חולקה לשלושה חלקים, אחרת אין לי דרך להסביר את ריבוי החומרים המרשים. נוימן, שנמצאת בניו יורק כבר תשע שנים, מצולמת על גג בית (בנאלי אך ראוי), באודישן לחברת ג'ינסים, בדירה שלה, במשרדים המשותפים לה ולאחיה אדם (מייצרים בגדי תינוקות לאלף נקודות מכירה ברחבי ארה"ב), בסאבווי וגם סתם ברחוב. היא יוצאת מקסימה להפליא, ממש לא ברווזון שרוף כמו שקראו לה בקיבוץ.

בתיה ועליזה, אחיות שהגיעו מהמעברה ברחובות, מצולמות בעיקר במספרה הענקית שלהן, בבתים ובחוף הים. המקרה שלהן נותר בלתי מפוענח, וקצת חבל. נכון, היו ילדות עניות שעבדו במספרה מגיל צעיר, אבל איך בדיוק הגיעו לאמריקה? היכן הבעל והילדים של אחת מהן? ולמה הבעל של השנייה הולך עם סיכה של ישראל? הוא ישראלי לשעבר או אמריקני? ועם הילדים, איזו שפה הן מדברות? ההצלחה שלהן היא הכי פחות בנאלית, ואין מילה אחת על הדרך שלהן אליה.

לנוני יש סטודיו מבולגן ובית אקלקטי, ועכשיו היא פותחת חנות ראשונה, מושקעת מאוד. מבחינתה זו רק ההתחלה. היא רוצה עשר חנויות בחמש שנים. לפי הסרט, יש לה סיכוי להגשים את החלום. אבל הכי חשוב להיות מאושרת. כמובן.

בכלל, כולם חולמים להיות מאושרים. מי שלא מפחד להגשים את החלום, יש לו סיכוי. לא מאמינים? היום משודר הפרק השני. תבדקו.

בקטנה: גם כאן הייעוץ המוזיקלי של דני סידס. דופק קופה, הה?

* חלק מהטרוניות שלי זכו למענה בכתבה הזו על בתיה ועליזה, שהתפרסמה ב-ynet.