
"עדות אילמת", רביעי 22:00, ערוץ BBC PRIME
בשעות קשות, דרמות מתח בריטיות נוטות שלא לאכזב. לא יודעת מה יש להם לבריטים האלה, לא מצליחים לפשל. גם כשהעלילה לא מאוד מעניינת, ורמת הפענוח לא משתווה לאיכויות של MI-5, אי אפשר שלא לתהות: מי באמת גרם לפיצוץ במלון? מה עשתה שם עיישה חאן? איך מוכיחים שהיא לא טרוריסטית?
במבט ראשון, "עדות אילמת" (Silent Witness) נראית כמו הפקת פוליטיקלי קורקט חינוכית, שבה מלמדים שלא כל מוסלמי הוא פושע וששוטרים יכולים להיות מאוד מאוד להוטים להשיג תוצאות. במבט שני, אולי כדאי ששוטרי משטרת ישראל יצפו בפרק או שניים (השני היום בערב, במהלך היום שידור חוזר של הראשון), וירגיעו את עצמם - בעוד פרשת תאיר ראדה בעיצומה.
במרכז הסדרה, המצולמת בלונדון ובקיימברידג', עומדת הפתולוגית הפלילית סאם ריאן (אמנדה ברטון), ובכל עונה – קצרה, ארבעה פרקים בדרך כלל - היא נתקלת במקרה מוות שיש לפענח. יש מסביבה צוות קבוע שאליו מתטרפות דמויות שעבדו איתה בעבר, ובפרק הזה - גם עיתונאי שמתחיל איתה ממש בכוח, כוח פיזי.
מתברר שיש ל"עדות אילמת" מעריצים לא מעטים, שהצטברו במהלך השנים. יותר מזה, ברטון, ששותפה להפקת הסדרה, נחשבת לדמות נערצת בממלכה הבריטית ויש האומרים כי היא שחקנית הטלוויזיה הפופולרית ביותר שם. לא סתם פופולרית, אלא גם משקיענית: לצורך התפקיד היא יצאה להשתלמות קצרה של שוטרים ברפואה משפטית, ואף נכחה בנתיחות פתולוגיות.
זה היה ממש מזמן, יש לומר, מפני שלא מדובר בסדרה חדשה: העונה הראשונה שודרה בארץ כבר ב-2002, וכעת משודרת העונה השביעית. בראיון למגזין בריטי אמרה ברטון שתשחק רק בשני פרקים של העונה השמינית, ואכן בעונה העשירית המשודרת עכשיו בבריטניה אין לה זכר, אבל לנו זה עדיין לא משנה.
האמת היא שאני מרגישה שפלשתי לתוך עולם שהתקיים במשך שנים. ולכן, גם אם בעיניי הסדרה אינה בעלת פוטנציאל אדיר, אולי זה פשוט מפני שלא הגעתי בזמן. אולי הייתי צריכה לבקש מ-BBC Prime שישדרו את כל העונות מהתחלה במסגרת שידור יומי, נניח בימים ב'-ה', או, לחלופין, להציע לאקסטרה הוט לרכוש את העונות הללו ולשדר אותן ברצף. הרי זה לא רק בשבילי, זה גם בשביל משטרת ישראל כולה.