צילום: פיני סילוק
ליטל שוורץ אצל יאיר לפיד, שני 22:05, ערוץ 2
סופסוף, ובשעה מוצלחת, ענת מגן-שאבו ורותם אבוהב נטשו את יאיר לפיד. נטשו, כלומר עזבו מרצונן. לא, חלילה, מפני שהן ממש גרועות ולא מצחיקות, אלא מפני שיש להן עומס.
אני לא רואה את התוכנית של לפיד כבר הרבה זמן. או, מדויק יותר לומר: לפעמים הטלוויזיה פתוחה, ואני רואה חמש דקות מפה וחמש דקות משם (אתמול: הפינה של יונתן ברק, והשאלון של מרגול). זה לא נחשב בעיניי לצפייה אמיתית, כי בצפייה אמיתית, במושגים שלה, אתה רואה תוכנית שלמה, מההתחלה ועד הסוף. ופה, אחרי שתי תוכניות, היה ברור שאין טעם להגיע לסוף.
אני לא היחידה שחשבה ככה, וכנראה שגם לא היחידה שהסתקרנה לקראת בואה של הרכש החדש, ליטל שוורץ. לפיד סיפר שראה אותה מופיעה בצוותא, הציע לה לבוא עם חומר מוכן תוך ארבעה ימים, והופה יש לנו סיפור סינדרלה.
אלא מה? שסינדרלה היתה יפה, ושוורץ לא. זה לפחות החומר שהיא בחרה לפתוח בו את הפינה: לתפקיד סינדרלה היא ייעדה את אנה ארונוב שהופיעה לפניה, ולה נשאר לתהות איך יכול להיות שאלוהים ברא את שתיהן. יותר סביר שאת העבודה עליה הוא העביר לקבלן משנה, שלקח שני רומנים, להלן אימא ואבא שלה.
לכאורה, שחוק רצח. וגם שאר החומרים לא בדיוק היו מקוריים, שלא לדבר על הקלף הזול של ירידות על יאיר לפיד. אבל מה? הבחורה הצחיקה. וזו השורה התחתונה החשובה. [ועם זאת: בסוף הרולר כבר לא היה לה חומר כתוב, אז היא סתם דיברה וזה לא היה מוצלח].
משהצלחנו להשיג את המטרה החשובה, AKA לצחוק בערב שני ("גומרות הולכות" לא מצחיק!), יש לקוות שהבחורה תיפטר מהצורך להשתמש בקלפים בטוחים, תימנע מחזרה כפולה על משפטים ("מה זה החרא הזה"), תשתחרר ותצא גדולה יותר מעדי אשכנזי ואדיר מילר גם יחד. וזה לא כל כך קשה.