באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"בנות", שני 22:00, ערוץ 3

לפני ממש מעט זמן ליהגתי כאן על הערב החדש של ערוץ 3, והרחבתי על התוכנית החדשה של גיל ריבה. כעת הגיע תורן של בנות "בנות", ועל אף שלאט לאט מתגבשת שם חבורה, לא מדובר בחבורה שהיה מעניין אותי להיות חלק ממנה.

זה לא בדיוק בגלל הקאסט: בין העונה הקודמת לנוכחית התחלפו כמה בנות, ואלמלא הקומוניקטים לא הייתי שמה לב. כל זמן שדנה ספקטור ורבקה מיכאלי נשארות, מבחינתי כלום לא השתנה. בכל תוכנית מככבות ארבע קצ'קעס שלא דומות בכלום לחברות שלי, ושגם לא הייתי מציעה להן חברות.

הפעם הורכבה הרביעייה כך: מירב בטיטו-פריד מלכת היופי הפנימי, הטראומות והטרגדיות, שלפעמים יוצאת לדייט עם ליסה פרץ אבל למרבה הצער לא מרחיבה על כך, והלא המפגש עם הביץ' הוא הדבר המעניין ביותר שהיינו יכולים לשמוע עליו כאן; ענת גורן באיפור מזעזע שנועד להשכיח את זה שהיא הרבה יותר יפה מנועה בן ארצי; כלומר נועה רוטמן, היא הרי החליפה את השם, אבל נשארה התלמידה החכמה שלא נעים לה שהיא היחידה שיודעת את כל התשובות, ובכל זאת יורה אותן בקצב של "במקרה יצא לי, לא התכוונתי להיות צודקת".

מי נשארה? דנה ספקטור, כמובן. האישה באדום שאוהבת לרדת על עצמה, אבל רק על דברים שאין לאף אחד סיכוי לתפוס אותם בהם באמת (חולצה הפוכה, שאריות משחת שיניים על הפרצוף). ומה יותר פתטי מסצנת הסיגריות עם הגברת רוטמן, רגע לפני שהתוכנית מתחילה. הרי בשום סיטואציה אחרת לא היו תופסים את הנכדה של רבין מחליפה שאכטות עם הבחורה הממורמרת מהעיתון, שבשיא התמימות מנסה להוציא ממנה הודאה בעישון בגיל תיכון, כאילו שנועה'לה נולדה אתמול ולא לימדו אותה בבית מתי ואיך לשמור על פאסון.

ולמה בכלל סיגריות? כי אירופה נערכת לאיסור עישון בכל המקומות הציבוריים, והגזרה, אללה יוסטור, עומדת להתחיל בפריז. אייטם שנהיה שחוק כבר שלשום, אבל מילא. פה זו שיחת סלון, לא מרוץ אקטואליה. עוד נושאים מהמגירה - מודעות עצמית ללבוש, ומשהו על הידרדרות תרבותית של נשים, במסגרת היותן נשואות, ואחר כך נשואות עם ילדים. על החלק הזה הייתי יכולה לומר שהוא מעניין, אבל הוא בעיקר היה עצוב.

ובנימה לא אופטימית זו, נראה לי שהגיע הזמן לכנס את החברות שלי לשיחת בנות אמיתית. לא כזו שבה קוטעים את השיחה בחלק הכי מעניין כי ככה העורכת רוצה, בלי חידונים עם תשובות באוזניה, ואף לא שמץ ספקטורי. סתם שיחה אמיתית שבה גם שותים כוס מרטיני או שתיים, כי בפולנייה לימדו אותנו שזה לא יפה לא לכבד את האורחים.