
"דרום אמריקה באופנוע", הוט גולד
אחרי שנים של תכנונים, הביוכימאי אלברטו גרנאדו הצליח להגשים את החלום: נסיעה על אופנוע לאורכה של אמריקה, יחד עם חברו הטוב, הסטודנט לרפואה, ארנסטו גווארה דה לה סארנה. יחד הם יצאו מבואנוס איירס, חצו את ארגנטינה, עברו בצ'ילה ובפרו עד שהגיעו לוונצואלה, ובמהלך כל המסע הזה פגשו את הצד האנושי של היבשת.
הם מצאו אנשים טובים עם כוונות טובות, הם עשו שטויות, הם כתבו וצילמו, והם בעיקר גיבשו כמה תובנות על העולם, תובנות שהפכו את ארנסטו למהפכן צ'ה גווארה, ואת גרנאדו לחבר הטוב שעזר לו ותמך בו כל השנים עד שנרצח בידי ה-CIA.
הסרט "דרום אמריקה באופנוע" מבוסס על ספר באותו שם מאת גווארה, ועל "עם צ'ה באמריקה הלטינית" של גרנאדו. הוא מתייחס רק לחודשים ההם בשנת 1952, עת חקרו יחד את היבשת, ולא מבקש לפתוח את שאלת גווארה ודרכו בימי המהפכה הקובנית. זהו סרט קסום, אמיתי ונוגע ללב, שהסצנות האחרונות שלו שובות לב ומאתגרות את בלוטות הדמע. כי כמה פעמים בזמן חייו של אדם, נעמדת חבורה גדולה של אנשים כדי לחלוק לו כבוד? כמה פעמים בחיינו שלנו אנחנו יודעים שעשינו משהו כדי לשנות את חייהם של אחרים?
המסע של שני החברים הטובים נמשך יותר מארבעת החודשים המתוכננים, וכלל למעלה מ-10,000 קילומטרים, אבל המשמעות שלו היתה הרבה יותר עמוקה מזמן, ממרחק, ומאופנוע ששבק חיים באמצע הדרך. הבמאי וולאר סאלס הצליח להעביר את המסר על גווארה: "לפני שהוא שינה את העולם, העולם שינה אותו". ההורים העשירים והסנובים של החברה, החקלאים שאדמתם נשדדה, העובדים במכרה, הפרואנים בסירה הרעועה, החולים במושבת המצורעים - לכל אחד היה סיפור לספר, ומי שאוסף כאלה סיפורים לא יכול להתעלם מהם.
מהכיוון הזה, מאוד ברור כיצד מהפכה נולדה. מאוד ברור גם ש"דרום אמריקה באופנוע" הוא כמעט סרט חובה.
בקטנה: שיר הנושא של הסרט נכתב ובוצע על ידי אמן לא מוכר בשם חורחה דרקסלר, ולכן בטקס האוסקר ביקשו המפיקים מאנטוניו בנדרס וקרלוס סנטנה לבצע אותו על הבמה. הנקמה המתוקה לא איחרה לבוא: השיר זכה בפרס האוסקר, דרקסלר עלה על הבמה, ובמקום לנאום במשך 30 שניות, שר את השיר א-קפלה.
"דרום אמריקה באופנוע" (The Motorcycle Diaries), ארגנטינה/ארה"ב 2004. 121 דקות. במאי: וולטר סאלס. שחקנים: גאל גרסייה ברנל (ארנסטו גווארה דה לא סארנה), רודריגו דה לה סארנה (בסרט: אלברטו גרנאדו. במציאות: בן דוד מדרגה שנייה של צ'ה).