באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"משדרים חדשות", הוט גולד

כשערוץ 10 עלה לאוויר, בתחילת 2002, יעקב אילון הגיש את החדשות לבד. בנובמבר 2002 החליטה מיקי חיימוביץ' להצטרף אליו, וכעבור חודשיים הם הגישו שוב מהדורה ביחד, כמו בימים הטובים שלהם בערוץ 2. חלפו כמה שנים, וגם דני רופ נטש את ערוץ 2 והצטרף אל החברים משכבר הימים. וכך השלישייה המאוחדת שוב יכולה להתבדח בסוף החדשות, ולהרגיש כמו בימים ההם, של המונית המשותפת שנהגו לחלוק בדרך לאולפנים בנווה אילן (משם משדרת מהדורת החדשות של הערוץ השני).

למגישי חדשות ולאנשים שעובדים איתם יש איזו הילה, שלא תמיד היא מוצדקת. מאחורי הקלעים, יש בלגן ואינטריגות כמו בכל מקום עבודה אחר ואולי אפילו יותר, כיוון שמדובר לא רק בכסף אלא גם בפרסום. אבל יש גם המון אנרגיה, אווירה של עשייה, של אקשן, וזה מה שמושך לא מעט צעירים לנסות ולהיכנס לתוך "עולם התקשורת".

מלבד הצעירים, זה מושך גם תסריטאים ובמאים, שיוצרים סדרות וסרטים על מאחורי הקלעים. בין אלה שעשו את זה כבר לפני עשרים שנה, אפשר למצוא את "משדרים חדשות", המתרחש בתחנת טלוויזיה המשדרת בוושינגטון, ומצליח לגייס את ג'ק ניקולסון לתפקיד קטן (כמגיש החדשות המוביל של הרשת, ביל רוריש) אבל מושך תשומת לב.

וזו השלישייה המובילה של "משדרים חדשות": ג'יין (הולי האנטר) היתה ילדה מעצבנת ונשארה אישה מעצבנת, מפיקה ועורכת שמחויבת מאוד לעבודה ובוכה הרבה. טום (וויליאם הארט) היה ילד ככה-ככה, שהיה נחוש להצליח בלימודים בעזרת מורה פרטי, ואיכשהו התגלגל למשרת מגיש חדשות. ארון (אלברט ברוקס) הצליח לסיים תיכון בגיל 15 ועל כן חטף הרבה מכות, וכעת הוא כתב חדשות שרוצה להיות מגיש, ובמקרה גם אוחז בתפקיד החבר הטוב של ג'יין.

ג'יין מתאהבת בטום, למרות שהאישיות שלו מנוגדת לכל העקרונות שלה, ארון מקנא ומודיע לה שהוא מאוהב בה, וכיוון שהבמאי לא חובב קלישאות הוליוודיות אלא מציאות אפורה, ברור שהאידיאלים יתנגשו עם האהבה.

במקביל: ארון וג'יין יוצאים לצלם בדרום אמריקה, טום מצלם כתבה על נשים שנאנסות בדייט (נמאס לו להיות רק המגיש), אירועים מתרגשים על התחנה, עקרונות עולים לדיון, ומה שקובע זה אם ביל יחייך בסוף כתבה, ואם הוא יתקשר אליך בזמן הפרסומות ויחלק מחמאות. הצופים? הם בכלל לא פקטור בסרט הזה - משהו שלא היה יכול לקרות בשנת 2007. אחרי הכל, היום הצופה הוא השולט. אם אתה לא נותן לו מקום, הוא לא ישתף איתך פעולה, להלן יזפזפ.

בין היתרונות של "משדרים חדשות" אפשר לומר שהוא קודם כל סרט של שחקנים, ולא של כוכבים מנצנצים כפי שמקובל כיום. יש סיפור לספר, ולא צריך לשלם לשחקן 15 מיליון דולר כדי שהוא יסכים להשתתף. אפילו ג'ק ניקולסון לא לקח כסף על השתתפותו בסרט. להגברת האותנטיות, אגב, בסצנת סעודת העיתונאים שולבו כמה כתבי חדשות אמיתיים.

הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל מועמדות לכל שלושת השחקנים המובילים (הארט על תפקיד ראשי וברוקס על תפקיד משנה). עבור הולי האנטר זו היתה מתנה משמיים: היא לוהקה לתפקיד רק יומיים לפני הצילומים, כי במקור דברה ווינגר היתה אמורה לגלם את ג'יין. את האוסקר היא לקחה כמה שנים אחר כך על סרט אחר, אבל "משדרים חדשות" הביא לה את פרס דב הכסף בפסטיבל ברלין, את פרסי מבקרי הקולנוע של ניו יורק ולוס אנג'לס, וכמובן, את ההכרה.

"משדרים חדשות"(Broadcast News), ארה"ב 1987. 132 דקות. במאי: ג'יימס אל ברוקס. שחקנים: וויליאם הארט, אלברט ברוקס, הולי האנטר, ג'ק ניקולסון.