באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מסודרים", שבת 21:00, ערוץ 2

3:47 דקות זה הזמן שלקח לסמנכ"ל השיווק תומר לוי לשכנע את המנכ"ל גיא פוגל לעבור לגור בווילה, 47 שניות יותר ממה שהוא התערב עם ארז ועם ברלד, וגם זה רק בגלל דיבורים מיותרים על הודו.

החנאן המעצבן שתמיד מתווכח זה הטייפ קאסט המתבקש של אסף הראל, בדיוק כמו שהסטלן זה הטייפ קאסט של מאור כהן.

ו-30 דקות לפרק זה בדיוק הזמן לייצר את תחושת ה"מה, כבר נגמר?", הכל כך חסרה לנו בנוף הישראלי.

אחרי מפח הנפש של "הישראלים" בתחילת השבוע שעבר, לא היה משמח מהצטרפותה של "מסודרים" אל לוח השידורים של ערוץ 2. ארבעה חבר'ה שהצליחו למכור את הסטרט-אפ שלהם ג'ימאליה (Gym-Alaya, יופי של שם) לחברה אמריקנית שהיתה מוכנה לשלם 217 מיליון דולר, הם מתכון בטוח להתחרפנות שמצטלמת היטב.

מהאוטו שזורקים לים, דרך הווילה בסביון, הזמנת כל התפריט במסעדה (שנראית כמו מאנטה ריי) וכמובן הפרארי האדומה הבלתי נמנעת - ששווה להיתקע איתה בפקק בגלילות. הרי כולנו היינו רוצים להתחלף עם החבורה הזאת, אפילו שיש לה קצת צרות. שנאמר, צרות של עשירים עדיפות על צרות של עניים.

כשאתה רואה שם את הרביעייה הזו, אפילו כשהם מתווכחים, אתה רוצה להצטרף אליהם. מתחיל לדמיין מה אתה היית עושה בכזו וילה, איך היית מפסיק לקום בבוקר, דופק ארוחות צהרים בכל המקומות הכי שווים בעיר, רק כדי לחזור הביתה ולנוח בג'קוזי. מאוד קל לשכוח את עשר השנים הסיזיפיות שקדמו לרגע המכירה, כשהחיים קלים בכפר הגלובלי. ואז, כמובן, עלולות להתחיל הצרות.

אבל כל זה עוד רחוק מהפרק הראשון של "מסודרים". בינתיים, חית-חית מכל הלב ליוצרים אסף הראל, מולי שגב ושחר ברלוביץ', ולשחקנים אסי כהן, מאור כהן וערן זרחוביץ'. החזרתם את הכיף לדרמה הישראלית.