באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"חיים של אחרים", בבית הקולנוע הקרוב לביתכם

הדבר הנכון לעשות אתמול היה לראות את הפרק השני של "מסודרים", או את סרטו של איתי אנגל "אנשי כבוד". אבל הנחתי לוידיאו לעשות את שלו, ויצאתי לעבר הקולנוע לראות את "חיים של אחרים", המועמד מטעם גרמניה לפרס הסרט הזר הטוב ביותר. יש אפילו האומרים שהוא יזכה.

אח שלי, לעומת זאת, אמר נכון: זה סרט לגרמנים.

לא סתם הוא לקח שבעה פרסי אוסקר גרמניים, ועוד כמה אירופיים.

הרי מה פופולרי יותר מסרט של השטאזי, ועוד על שטאזי עם לב טוב.

ואני אומרת: "להתראות לנין" טוב פי כמה.

תקציר העלילה ב"חיים של אחרים": ג'ורג' וכריסטינה-מריה הם זוג אינטלקטואלים בגרמניה של ראשית שנות השמונים לפני נפילת החומה. הוא מחזאי מוכשר, והיא שחקנית מצליחה. "HGW XX/7" הוא כינויו של ויזלר, סוכן מיוחד שמונה לעקוב אחר חייהם ולוודא שהם "נאמנים למפלגה". הוא לא שיער שחייו ישתנו ללא היכר מרגע שיתחיל ה"מבצע". ויזלר מוצא עצמו מפתח בחשאי אמפתיה וההערצה כלפי בני הזוג. היחשפותו לשירה, לחופש הכתיבה וליצירה שלהם, מביאים אותו להתבונן מחדש בחייו. ויזלר נפתח אל עולם אחר לגמרי, אותו הקפיד תמיד להרחיק מעליו.

אין לי בעיה שהסרט יזכה באוסקר. אני גם מבינה את הנימוקים, שמתחילים ומסתיימים בחשוב ועדין. אבל: 130 דקות זה הרבה יותר מדי, ויש פחות מדי רגעים של הפוגה מכל הכבדות (למשל הסוכן שעובד תחת ויזלר. טיפוס משעשע). האולם היה מלא, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם: על הסרט הזה אפשר לדלג.

בקטנה: השחקן שמגלם את ויזלר דומה באופן חשוד לדרור קרן.

"חיים של אחרים" (The lives of Others). גרמניה 2006. 130 דקות. במאי: פלוריאן הנקל דונרסמארק. שחקנים: אולריך מיוהה , מרטינה גדק , סבסטיאן קוך , אולריך טוקור , תומאס טאיימי.