באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"עובדה" על משה קצב, רביעי 21:05

כמה זמן יעבור עד שהנשיא הזה ילך הביתה? ולאן נעלם הדיגניטי של אביגדור פלדמן? הוא הרי יודע שהלקוח שלו אשם. הוא פשוט רוצה לבדוק עד כמה ללהטוטים משפטיים יש סיכוי. בדרך הוא שוכח שיש פה כמה נשים שבשבילן זה לא תרגיל אלא החיים. החיים המאוד מאוד לא נעימים.

אבל פלדמן הוא לא העניין כאן. העניין הוא נשיא המדינה, משה קצב. איך אומרת עליו אילנה דיין? אחד ש"מנצל את השררה, אבל לא מודה באשמה". תוכנית שלמה היא הקדישה אתמול לפרשה המינית של הנשיא, וכפי שהובטח, אכן מדובר במסמך מרתק. לא רק על המעשים, אלא גם על הדמות. או במילותיו של העיתונאי שלום ירושלמי: "דמות המסכן ניפקה לו את המקומות הראשונים בליכוד. אני לא רואה שום הבדל בין קצב הפוליטיקאי לקצב הנאשם, אם הוא יואשם". דיין: "קצב מכר דמות שאינה קיימת, ועל כך הוא משלם כעת".

במהלך התוכנית, עדויות של אנשים ונשים שעבדו תחת קצב חושפות גבר שכל מה שעניין אותו זה להשיג בחורות ולזיין אותן בלשכה או בחדר בבית מלון, שחבר שלו שכר עבורו. חייבים לומר בבוטות: גועל נפש שאדם כזה הופך להיות נשיא מדינה. ועוד לא מתבייש לגרור את כל המשפחה שלו למסיבת עיתונאים, ולהעמיד פנים מול כל המדינה, ולצעוק שטויות על גדי סוקניק. ואיך גילה רצה אחריו בסוף. שוב בלעה הכל והשפילה את עצמה.

מצד שני, גם התקשורת צריכה להתבייש קצת. עיתונאים רבים ידעו את האמת ממקור ראשון, כולל דיין עצמה, ולא פרסמו את הסיפור. למה? כי המתלוננות לא הסכימו. פחדו. אבל כמה פעמים עיתונאים מצליחים לשכנע אנשים לספר סיפור? הרבה, נכון? אז למה כאן לא התאמצו מספיק? והרי היו כל כך הרבה נשים שסיפרו, וכל כך הרבה אנשים שידעו, ומקורבים ששתקו. מישהו היה פותח את הפה אם רק היו מתעקשים.

בדיוק כפי שעולה מהשיחה בין דיין לאדר אבישר, לשעבר יועץ התקשורת של קצב: "יכול להיות שהיינו נורא תמימים", הוא אומר, ואחרי שהיא קצת לוחצת אותו, הוא מוסיף: "אילנה, את יודעת, הכל נסיבתי".

דיין: "נסיבתי זו מילה אחרת ל'לא רציתי לראות'".

אבישר: "את יודעת מה, גם זה נכון".

מילא עצימת העיניים, כלומר לא מילא אבל צריך להתקדם, מה עם כל האיומים וההכפשות? "אם היא היתה נהנית, היא לא היתה בורחת", אומרת עו"ד כנרת בראשי על א' מבית הנשיא. "והיא ברחה רחוק, חצתה ים בשביל להתרחק מפה". אחר כך מספרת בראשי על הצעה שא' קיבלה לנהל פרויקט בחו"ל אצל חבר של קצב, העיקר שתרד מהסיפור. וכשזה לא עבד, באו האיומים. והלכלוכים: נגיד עלייך שאת נערת ליווי, זונה.

אין, אין על הנשיא שלנו.

איזו בדיחה עצובה.

המשך יבוא ב"ארץ נהדרת". אם ראיתם את הפרומואים ולא צחקתם, סימן שנעלם לכם חוש ההומור.

* "כוכב נולד, כל השאר מתים" חלק ב' -  בהמשך היום. יותר בער לי קצב.