באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"ונילה סקיי", שישי 22:00, ערוץ הוט סרטים

מה ההבדל בין "שמש נצחית בראש צלול" לבין "ונילה סקיי"? שאחד מקסים, והשני אכזרי. אבל בשניהם הזיכרון נמחק, הבלתי אפשרי הוא אפשרי, והמציאות נעצרת ומופשרת בלי שלבן אדם תהיה שליטה.

לכאורה, היה פה כל מה שצריך: קמרון קרואו כבמאי, טום קרוז בתפקיד ראשי, פנלופה קרוז וקמרון דיאז בתפקידים משניים, ועוד קורט ראסל לסיום. אלא מה? שהסלט הזה לא ממש הצליח, לפחות לא לטעמי. כי כשהוליווד מנסה לעשות משהו יוצא דופן, היא נכשלת. פשוט אין לה מספיק ניסיון בזה. יותר מדי פעם עשו "מה שצריך", שכבר אין שום יכולת לעשות טוב את "מה שלא צריך".

מהו האושר לדעתה של הוליווד? אין צ'אנס שכאן תקבלו את התשובה. אבל השאלה תמשיך ותחזור על עצמה, מופנית כלפי הגיבור הראשי, דיוויד, מו"ל מצליח ממנהטן, בסביבות גיל ה-30, שהוריו נהרגו והשאירו אותו להתמודד לבד עם העולם ועם תדמית "הבן של אבא". יש לו כל מה שצריך, למשל דירה ממש מעל סנטרל פארק, אבל הוא לא יודע להיות מאושר - מקוריות מעולם לא הייתה הצד החזק של הוליווד - יש לו יזיזה שמאוהבת בו, חבר טוב שכמובן פחות מוצלח ממנו (ג'ייסון לי), ואחת אקזוטית להתאהב בה.

מה מכל המתרחש הוא מציאות, ומה שייך למציאות המקבילה? הצופה לא אמור לדעת את התשובה כמעט עד הרגע האחרון. אם הוא שרד עד אז, זאת אומרת. ברקע, כל הזמן, שיחות עם פסיכיאטר (ראסל) בבית המעצר. בצדדים, רפרנסים לשלל יצירות ואייקוני תרבות. מסביב, דמויות באות והולכות, ועם כל אחת כזו יש הרגשה שהבמאי אמר לעצמו "נו, תצעקו כבר שהעלילה פה גאונית, שהסרט גאוני, שאני גאון!". אבל זה לא קורה. במקום צעקות, צריך לגייס את כל הסבלנות שבעולם כדי לרדת לסוף דעתו של "הגאון". וזה מתיש, מעט. כי עם כל הכבוד, מה בדיוק הסרט תורם לחיינו?

יש כאלה שמציינים בשמחה את העובדה שקורט ראסל הסכים לקבל את התפקיד בלי לקרוא בכלל את התסריט. אני בטוחה שהוא היה שבוי בשמות שמעורבים בסרט (קרואו וקרוז), וגם בגילו כבר לא אומרים "לא", כך שלא מדובר בעניין להתפעל ממנו. יותר מעניין לדעת מה הוא חושב על "ונילה סקיי" עכשיו, שש שנים אחרי.

נקודת האור: סצנת הפתיחה בטיימס סקוור, ריקה מאדם. יוצרי הסרט קיבלו אישור מיוחד לסגור את הלוקיישן האמיתי ולצלם בו. זה היה יום ראשון, ג'ורג' בוש ואל גור התחרו ביניהם על מקום בבית הלבן, והכתוביות רצו כתמיד. באופן חד פעמי, קרואו קיבל אישור למחוק את הכתובות האמיתיות שרצו בשלטי הנאסד"ק (בשלב הפוסט פרודקשן), כדי שהסרט יישאר "כל-זמני".

עוד נקודה קטנה: REM מובילים את הפסקול.

"ונילה סקיי" (Vanilla Sky), ארה"ב 2001. 136 דקות. במאי: קמרון קרואו. שחקנים: טום קרוז, פנלופה קרוז, קמרון דיאז, קורט ראסל, ג'ייסון לי.