באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

"מעורב ירושלמי", ג' 21:00, ערוץ 10

זוכת שלושת פרסי האקדמיה הישראלית ל-2004: שחקן השנה, שחקנית השנה, סדרת הדרמה של השנה

קרה המקרה, וזכיתי לשבת שקטה בבית ההורים. בלי חיבור לאינטרנט בגלל אח שטיפל במחשב טיפול מאסיבי (עניין קבע בבית הזה), היה לי את כל הזמן להקדיש לסדרות שאימא שלי דאגה להקליט לי בוידיאו. ביניהן אפשר היה למצוא את "הבית הלבן" ואת "הסופרנוס" האמריקניות, אבל גם את "מעורב ירושלמי", סדרה ישראלית העוסקת בחיי משפחה דתית בירושלים (דה).

הסדרה הזו דנה בעניינים רגילים של משפחה ככל המשפחות, חוץ משני דברים: הם ירושלמים, והם דתיים. אין להקל בכך ראש: קשה למצוא סדרה ישראלית בעבר או בהווה ששודרה בערוץ חילוני ושדנה במשפחה דתית. היתה דמות דתית-לשעבר ב"פלורנטין" (סמי הורי כחוזר בשאלה. היו סצינות מפגש שלו עם אחותו הדתייה, והיו גם סצינות שלו בבית כנסת), היתה דמות חוזר בתשובה ב"לתפוס את השמיים"(יורם חטב), היתה נערה חילונית שהכירה בחור דתי ב"החבר'ה הטובים" (רותם אבוהב הכירה את תומר בן דוד), אבל סדרה שלמה על משפחה דתית בלי להתנצל ובלי להתמקד בנתק משפחתי בעקבות דת - לזה טרם זכינו.

חמישה פרקים כבר שודרו, את כולם ראיתי היום ברצף. אחרי צפייה כל-כך מאסיבית, אין לי אלא להגיד: היה לא פחות ממצויין. למי שלא ראה, וירצה לבדוק השבוע במה מדובר (מומלץ כמובן), הנה תקציר: שמעון (שמיל בן ארי, שהוא ועמוס לביא הם שני השחקנים הכי טובים בארץ בעיניי) הוא אב המשפחה. הוא קבלן לא-גדול שחולם להיות כן-גדול, ולא ברור אם רק המעז מנצח או שהוא הולך לדפוק לעצמו את הראש בקיר.

אשתו רחל נפטרה לפני שנה וחצי בערך. יש לו שלושה ילדים: אפרים (נבו קמחי) הנשוי פלוס שתיים ועוד אחד בדרך, שהוא הכי דתי בבית; איציק (ירון מוטולה) שחזר מלונדון כי נמאס לו מלימודי הנדסת בניין ורוצה פשוט לנגן; והראלה (רותם אבוהב), בת הזקונים שמתגעגעת לאימא, לובשת מכנסיים בבית ורוצה רישיון על טוסטוס. שמעון מתאהב במורה לפסנתר של ביתו, אשר שמה בישראל לאה (שרה פון שוורצה, שמוכרת בעיקר מהתיאטרון). גם היא מאוהבת בו כבר הרבה זמן, וכעבור זמן קצר הם מתחתנים.

למשפחה לא קל לקבל את זה, אבל לומדים להסתדר, כל אחד בדרכו שלו. אריה אליאס מגלם את אביו של שמעון, ותמצית דמותו היא הסבא הזקן שמלמד את כולם קצת חוכמת חיים. לאה מתנדבת ב"בית הילד" שהוא בית יתומים, ויוצרת קשר טוב במיוחד עם ילד בן 12 בשם יוסי, שיושב על כיסא גלגלים. אחרי שחברו הטוב ביותר של יוסי מאומץ, היא מבקשת משמעון לאמץ אותו. הוא לא מסכים, אבל שרשרת של אירועים גורמת לו להסכים.

זה לא קל לאף אחד, במיוחד שהילד לא דתי, אבל גם עם זה לומדים להתמודד. איציק הוא המועמד להתפקרות, זה עם הספקות באשר לדת. הוא מצטרף ללהקה, ללא ידיעת המשפחה, ופוגש שם בחורה (אורלי פרל) בה הוא מתאהב. הלהקה צריכה להופיע ביום שישי, והדילמה קשה. שלא לדבר על זה שהוא התנשק איתה וגם בעקבות כך הוא בדילמות עם עצמו. בניגוד גמו לאחיו, אפרים, שעדיין עובד עם האבא הקבלן, רוצה לעבור לישיבה. בפרק הבא הוא יצטרך להתמודד עם אביו בעניין הזה, על רקע העובדה שנולד לו בן ראשון (כאמור, שתי בנות) ויש ברית, והאב לא רוצה לבוא.

ניר ברגמן, האיש שהביא לנו את "כנפיים שבורות" הוא התסריטאי וגם ביים כמה פרקים (או שמא כולם? אני אבדוק ואעדכן). התסריט אכן מצליח לגעת, לרגש, ולהיות אמין. בשפה פשוטה, הוא מראה שדתיים הם לא חוצנים. שאפשר לראות ברכות, שירי שבת וסצינות בית כנסת, בלי שהתסריט יתנצל על זה. מדובר בהפקת מקור מושקעת, מוקפדת, כמו שלצופה הישראלי מגיע לקבל. אין הרבה סדרות ברמה שלה, ואני מוכנה להתמודד עם כל טענת-נגד שלא תבוא.