
"מסודרים - פרק אחרון", שבת 21:00, ערוץ 2
"אל תעזבי את תל אביב", שבת 21:50, ערוץ 8
להיפרד ממקום מוכר ולעבור למקום אחר, להחליף מציאות אחת במציאות אחרת, ולצאת לדרך חדשה - זה ממש לא קל. אחרי שנים שהתרגלנו למשהו, פתאום יש כללים חדשים. אם היינו רגילים לבלות כל יום ולפגוש חברים בקפה השכונתי, מוזר פתאום להיות במושב שאנטי בגליל. אם היינו רגילים לשעות עבודה מטורפות, קצת קשה לא לעשות כלום כל היום. אז יש מי שמחליט לחיות רגל פה רגל שם, ויש מי שחוזר לעבודה, תוך שינוי קטן - רילוקיישן לארה"ב.
עד כמה הגיבורים של "מסודרים" שונים מחברי הקהילה של שי טובלי? במהות, הם פחות שונים ממה שהם היו רוצים לחשוב. נכון, במקום אחד מוותרים על האגן ובמקום השני נותנים לו לחגוג חופשי, אבל בשני המקרים הוא משחק תפקיד. גם הכסף הוא תמיד עניין, ואיך לא – הסקס.
סיגל שביט, במאית ויוצרת "אל תעזבי את תל אביב", היתה במאית ויוצרת "המאסטרו" עם צביקה פיק, כך שקל מאוד להבין מה גרם לה לברוח מהמציאות. למרות זאת, היא מתעקשת שהכל נהדר כי יש לה חברים "מגניבים" כמו גיורא חמיצר וטל מוסרי, והיא מחוברת מכל כיוון. אז מה קרה? עד שבא טובלי, היא לא ידעה מה לעשות עם כל הטוב הזה. לא שהיה לה רע, אבל לפעמים צריך קצת הכוונה ביקום הגלקטי, או איזה מונח שזה לא היה שטובלי השתמש בו.
ככל שמתקדם הסרט טובלי הופך ליותר ויותר הזוי, עם רעיונות יותר ויותר ביזאריים, אבל היא כבר שם, עמוק בפנים. כמו שתומר מתחרפן מהכסף הרבה יותר מחבריו לג'ימאלייה, כך גם שביט מתחרפנת מהמדיטציות שלה ומההוראות של טובלי. אפילו אימא שלו לא מבינה איך זה יכול להיות שאנשים עושים מה שהבן שלה אומר, אבל לא מקבלת תשובה.
להאמין בכסף או להאמין בגורו, שתי האופציות לא ממש נראות לי. וכשהן באות ברצף, אחת אחרי השנייה, נשארת השאלה: אולי פשוט עדיף להישאר עם קצת אלוהים?
רייטינג "מסודרים": 23.6%, מקום שלישי בדירוג השבועי.
