באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה

פרויקט מסלול, ה' 21:17, ערוץ 3

עד שהגעתי לניו יורק, הייתי בטוחה ש-Fashion Ave זו בדיחה. מי קורא לשדרה על שם אופנה? מה הדבר הבא? שדרה על שם איפור? תגידו השדרה השביעית, וגמרנו. אבל אצל האמריקאים הכל עובד אחרת. אם קבוצה גדולה של מעצבים ורשתות אופנה הגיעו למקום אחד, זה מספיק בשביל לשנות את השם שלו. כיוון שמצלמים שם ריאליטי, וכיוון שבדיוק בפרק שהוקרן אתמול החבר'ה גם מגיעים לפריז, החלטתי לוותר על העקרונות ולשבת לצפות.

כמו טיירה בנקס וגלית גוטמן בשעתן, כאן זוהי היידי קלום שכובשת לעצמה תוכנית ריאליטי מהסוג המתאים למידתה. ב"פרויקט מסלול" מתמודדים כמה וכמה מעצבי אופנה וונביז, חלקם מוכשרים וחלקם פחות, שמצליחים להציג דגמים לבישים ב-24 שעות. למה זה? כי הם לא בני 22.

כן, כן, כאן יש גם מתמודדים בני 42 ובני 49, לניסיון יש משמעות ויש לו גם אפשרות להדיח דוגמניות-מודליות מהתוכנית, שזה כיף בפני עצמו. אחרי הכיף הקטנצ'יק הזה, החבר'ה נדרשים לעצב בגד ל"אדם מחוג הסילון, אופנתי ובינלאומי" – וכשכאן מדברים על חוג הסילון, אשכרה מתכוונים למישהו שעולה ויורד ממטוסים בקצב מבהיל.

רק כאשר שבעת המתמודדים מגיעים לסטודיו, הם מגלים שלמעשה הם מעצבים בגד לעצמם. בשלב זה, הם עדיין לא קולטים שהם גם באמת יטוסו איתו.

התקציב עומד על 75 דולר, יש 15 דקות לשרטוט, והופ, יוצאים לרחוב לחנות הבדים. אחר כך יש יום שלם לעבוד על הדגם תוך כדי ירידות אחד על השני, וגם לא מעט צחוקים - כשיש מספיק מתמודדים זה עוד אפשרי. התוצאות? חלקן פשוטות מדי, חלקן מרשימות, חלקן מבולגנות. אבל למה לדבר, כשיש תמונות ויש את דבר השופטים, שמתחלפים מפרק לפרק (חידוש!):

אנג'לה: "כבר בעמידה את מבולגנת, בנסיעה בכלל תיראי הומלסית" (אני דווקא אהבתי את החולצה. ג'פרי: "מדביקת מקרוני אומנותי")

 

וינסנט: "זה נראה כמו הפיג'מה שנותנים לך במחלקה ראשונה".

קיין: "זה קיין או אלביס? זה קצת כלוא בתקופה, אנשים יסתכלו עליך ויגידו What was he thinking?".